רשי, שופטים פרק א
פרק א, א
מי יעלה לנו אל הכנעני. על מקומות שהפלנו בגורל ועדיין לא נכבשו.
פרק א, ב
יהודה יעלה. שבט יהודה יעלה תחלה לכבוש את גורלו.
פרק א, ג
לשמעון אחיו. לשבט שמעון.
עלה אתי. ועזרני לכבוש את מה שנפל בגורלי. ויש פותרין, יהודה יעלה, הוא עתניאל, הוא יעבץ, שאנו אומרים במסכת תמורה (טז א), מה שמו, יהודה אחי שמעון שמו, ולשמעון אחיו אמר שילך אתו.
פרק א, ד
בבזק. שם מקום.
פרק א, ז
שבעים מלכים וגו'. מכאן אתה למד מה גדולתן ועושרן של מלכי כנען, שהרי אדני בזק לא היה כדאי למנות (יהושע יב) עם מלכי כנען בשם מלך, וכתוב בו כן.
ויביאהו ירושלם. שהלכו משם להלחם על ירושלים.
פרק א, ח
שלחו באש. שלחו אש בכלה.
פרק א, יג
אחי כלב. מאמו.
פרק א, יד
ותסיתהו.[תרגום] ואמלכתיה, לשון נמלך, שמיעצין האדם ומשיאין לבו לדבר אחר, נראה לי.
ותצנח.[תרגום] ואתרכינת, ליפול לרגלי אביה.
פרק א, טו
ארץ הנגב. אדם שביתו מנוגב מכל טוב, שאין בו אלא תורה.
גלת מים. שדה בית הבעל, (תרגום) אתר בית שקיא דמיא.
פרק א, טז
מעיר התמרים. היא יריחו, שניתן להם דושנה של יריחו לאוכלה עד שיבנה בית המקדש, ומי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטלנה, כדי שיהא לכל ישראל חלק בבית הבחירה, ונתנוה לבני יתרו ארבע מאות ארבעים שנה, והתלמידים שבהם הניחוה והלכו אצל עתניאל בן קנז הוא יעבץ במדבר יהודה אשר בנגב ערד ללמוד תורה.
וישב את העם. עם התלמידים היושבים לפניו. הוא בקש מאת הקדוש ברוך הוא שיזמין לו תלמידים הגונים, שנאמר (דברי הימים א ד י), 'ויקרא יעבץ לאלהים וגו'', וזימן לו החסידים הללו.
פרק א, יט
כי לא להוריש. תרגם יונתן, בתר כן דחבו, לא יכילו לתרכא ית יתבי מישרא.
פרק א, כא
ואת היבוסי ישב ירושלם. מחוז היה בירושלים ששמו יבוסי (פרקי דרבי אליעזר לו), ומבני אבימלך היו, ולא הורישם מפני השבועה (בראשית כא כג-כד) עד שבא דוד (שמואל ב ה ו-ז), לפי שעדיין היה נכדו קיים, והוא נשבע לו ולנינו ולנכדו.
פרק א, כב
בית אל. שנפל בגורלם (יהושע טז א), ואף על פי שפסל מיכה עמהם, שהרי מיכה משבט אפרים (שופטים יז א), נאמר כאן וה' עמם, הוא שאמר דניאל (דניאל ט ז), 'לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים'.
פרק א, כג
ויתירו. על ידי אחרים, (תרגום) ושלחו מאללין, 'ויתורו את הארץ' (במדבר יג ב) נאמר במרגלים עצמן, ואלו ששלחו מרגלים נאמר בהם ויתירו.
פרק א, כד
את מבוא העיר. שהיו נכנסים לה דרך המערה, ולוז אחד עומד על פי המערה ונכנסים דרך הלוז למערה.
לוז שגדלים בו אגוזים דקים קורלדר"א בלע"ז.
פרק א, כה
ויראם. באצבעו.
פרק א, כו
הוא שמה עד היום. לא בלבלה סנחריב, ולא החריבה נבוכדנצר.
פרק א, כז
ולא הוריש מנשה. סיפר הכתוב בגנותו, שהתחילו למעול בהקדוש ברוך הוא שצוה אותם (במדבר לג נב), 'והורשתם את כל יושבי הארץ וגו''.