פרק יד, ד
כי תואנה הוא מבקש. עלילה להתגרות בם.

פרק יד, ז
וידבר לאשה. על האשה, דבר לקרוביה, כן תרגם יונתן.

פרק יד, ח
עדת דבורים. [תרגום] קינא דדברייתא, כניסת דבורים.

פרק יד, ט
וירדהו. לשון הבדלת דיבוק של כל דבר הנדבק, וכן לענין פת הנדבקת בתנור, נקראת הבדלתו רדייה, (שבת קיז ב), הרודה פת מן התנור, (בבא מציעא סד א), הרודה את כוורתו, על שם שהדבש עשוי על ידי חלות שעוה מדובק בדופני הכלי בכל צדדין מדופן אל דופן, כמדת עוגל הכלי, וכן תרגם יונתן, וירדהו, ונסחיה.

פרק יד, י
וירד אביהו אל האשה. (תרגום) על עסקי איתתא.

פרק יד, יא
מרעים. חברים לשושבינות.

פרק יד, טו
ויהי ביום השביעי. לימות השבת, ולא שביעי למשתה, והוא רביעי לימי המשתה. הלירשנו קראתם לנו הלא. תרגם יונתן, הלמסכנותנא קריתון יתנא הלכא.

פרק יד, יז
שבעת הימים. הנותרים משבעת הימים, מרביעי ואילך.

פרק יד, יח
בטרם יבא החרסה. לפני שקיעת החמה, שעדיין היה להם שהות עד הערב. חרשתם בעגלתי. משל הוא (תרגום) אילולפון בדקתון באתתי.

פרק יד, יט
רוח ה'. [תרגום] רוח גבורה מן קדם ה'. חליצותם. מלבושים שחלץ מעליהן.

פרק יד, כ
למרעהו. לאחד משושביניו נתנה.