פרק טו, ג
נקיתי הפעם. בדין אעשה להם הרעה.

פרק טו, ד
ויפן. את הזנבות זנב אל זנב. וַיִפֶן, משמע הוא עצמו פנה (שמות לב טו), וַיֶפֶן, משמע הפנה את אחרים, וכן שימוש כל תיבה שפעל שלה בה"א, (שמות א כ), 'וַיִרֶב העם', (איכה ב ה), 'וַיֶרֶב בבת יהודה תאניה', (מלכים ב כה כא), 'וַיִגֶל יהודה מעל אדמתו', הָגְלָה, (שם ב יח יא), 'וַיֶגֶל מלך אשור את ישראל אשורה', ויגלה.

פרק טו, ו
חתן התמני. חתן הפלשתי אשר בתמנה (לעיל יד א).

פרק טו, ז
אם תעשון כזאת. ושמא רגילין אתם בכך, לתת אשתו של זה לזה.

פרק טו, ח
שוק על ירך. [תרגום] פרשין עם רגלאין, רוכב סוס אינו נשען על ירכו כי אם על שוקו, רגל אחד נתון בברזל התלוי במרכבת. בסעיף. בנקרת סלע עיטם, וחברו (ישעיהו נז ה), סעיפי הסלעים, (שם י לג), מסעף פארה.

פרק טו, ט
וינטשו. ויתפזרו. בלחי. שם מקום.

פרק טו, י
למה עליתם עלינו. הלא עבדים אנחנו לכם. לאסור את שמשון. שתאסרוהו ותסגירוהו לנו.

פרק טו, יג
לא כי אסור נאסרך. לא נהרוג אותך, כי אם אסור נאסרך.

פרק טו, יד
רוח ה'. [תרגום] רוח גבורה מן קדם ה'. אסוריו. קשוריו.

פרק טו, טו
טריה. לחה, וראיתי בספר רפואות שקורא ללחה שיוצא מן המכה, טריה.

פרק טו, טז
חמור חמורתים. בלחי החמור לצבור צברים רבים, (תרגום) בלועא דחמרא רמיתינון דגורין.

פרק טו, יט
את המכתש. גומא שהשן יושבת בה, עשויה כעין מכתשת.
עין הקורא. מעין שבא על ידי זעקת הקורא אל ה'.