פרק יט, ב
ותזנה עליו פילגשו. זנתה מביתו אל החוץ. כל לשון זנות אינו אלא לשון יוצאת (תרגום אונקלוס בראשית לד לא), נפקת ברא, יוצאת מבעלה לאהוב את אחרים.

פרק יט, ו
הואל נא ולין. הלילה.

פרק יט, ט
רפה. השמש מגבורתו ונטה לערוב. הנה חנות היום. עת שכל הולכי דרכים נוטים לחנות בבית.

פרק יט, יב
עד גבעה. גבעת בנימין.

פרק יט, יג
ולנו. כמו ולננו, דגשת הנו"ן במקום נו"ן שניה.

פרק יט, יח
ואת בית ה'. לשילה אני הולך.

פרק יט, כא
ויבל לחמורים. ויתן יבול לחמורים, ויבל אפרוונד"ר בלע"ז.

פרק יט, כב
ונדענו. משכב זכור.

פרק יט, כח
ואין עונה. כי מתה.