פרק ב, א
ויעל מלאך ה'. שנינו בסדר עולם (פרק יט), זה היה פנחס. אל הבוכים. שם המקום. אעלה אתכם. כך היה דעתי מתחילה להעלותכם ממצרים, וכן עשיתי על מנת להוריש את אויבי.

פרק ב, ג
וגם אמרתי. עתה אמרתי באפי. לצדים. למצדדים בצדכם בגדודים וגייסות לשלול ולבוז.

פרק ב, ו
וישלח יהושע וגו'. זה המעשה היה מוקדם, אלא לפי שבא לומר (פרק יא), ויעשו הרע, התחיל לומר כן. יהושע. כשמת וקבלו לפניו לעבוד ה', שלחם איש לנחלתו, והם עבדו את ה' כל ימיו וכל ימי הזקנים, ואחר כך, ויעשו בני ישראל הרע.

פרק ב, ז
אשר האריכו ימים וגו'. ימים האריכו, שנים לא האריכו, לפי שנתעצלו בהספדו, הוא שנאמר (פרק ט), הר געש, שרעש עליהם ההר להורגן.

פרק ב, ט
בתמנת חרס. על שם שהעמידו תמונת חרס על קברו, כלומר חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר.

פרק ב, טו
בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה. על אלימלך ומחלון וכליון נאמר בסדר עולם (פרק יב).

פרק ב, טז
ויקם ה' שופטים. תמיד מדור אל דור, כמו שהוא מונה והולך בספר הזה, שופט אחר שופט.

פרק ב, יח
וכי הקים. לשון הווה, וכאשר היה מקים להם שופטים, והיה ה' עם השופט וגו'. כי ינחם. שהיה מתנחם להם על הרעה, כן תרגם יונתן. מנאקתם. מפני נאקתם, העולה לפניו מפני אויביהם.

פרק ב, יט
לא הפילו. לא הניחו דבר להיות נוכחים על כל הבא עליהם.

פרק ב, כב
השומרים הם. ה"א חטף פתח הוא נקוד, לפי שהוא לשון שאלה ונסיון.