פרק ג, א
לנסות בם את ישראל. את דור האחר, אשר לא ידעו את נסי מלחמות כנען ולא ראו את המעשה הגדול, ועמדו ומעלו במקום.

פרק ג, ב
רק למען דעת. רק לדבר הזה לבדו הניחם, למען דעת ולהתבונן דורות בני ישראל הבאים מה החטא גורם, כי עתה הם זקוקים ללמדם מלחמה. רק אשר לפנים. שהיו עומדים לשרת את ה'. לא ידעום. למלחמות הללו וטכסיסיהם, ולא נצרכו להם.

פרק ג, ג
חמשת סרני פלשתים. הם הגוים אשר הניח לנסות.

פרק ג, י
ותהי עליו רוח ה'. דרש רבי תנחומא (מדרש תנחומא שמות כ), נסתכל בהם, שאמר הקדוש ברוך הוא למשה במצרים (שמות ג ז), 'ראה ראיתי את עני עמי', מה הן שתי ראיות הללו, אמר לו, רואה אני שעתידין לטעות בעגל, ואף על פי כן ראיתי את עני עמי. זו דרש עתניאל, אמר, בין זכים בין חייבים, עליו להושיעם.

פרק ג, יג
את עיר התמרים. יריחו.

פרק ג, טו
אטר יד ימינו. תרגם יהונתן, גבר גמיד יד ימיניה, וכל גמיד לשון ארמי הוא, דבר כווץ מחמת חולי, ריטרי"ט בלע"ז, לא היה שולט ביד ימינו. ובלשון עברי, אטר, אטום, כמו (תהלים סט טז), 'אל תאטר עלי באר פיה', אטום ביד ימינו, שלא היה שולט בה.

פרק ג, טז
גומד ארכה. אמה גדומה, ובלשון אשכנז, דוימ"ן לאנ"ג, ובלשון לעז, גשקור"ט. על ירך ימינו. לפי שבשמאלו שולט, יאחזנה בשמאלו.

פרק ג, יז
איש בריא. (תרגום) פטים.

פרק ג, יח
וישלח את העם. חזר לאחוריו וליוה את חבורת ישראל אשר באו עמו לשאת את המנחה, ולווה אותם עד הגלגל.

פרק ג, יט
והוא שב. יחידי. מן הפסילים. מקום שפוסלים שם אבנים מן ההר, וכן תרגם יונתן, מן מחצביא, ובא אל עגלון ויאמר לו. ויאמר הס. אמר עגלון, שתקו את הכל מעלי, ויונתן תרגם הס, סליק, הוציא כל איש, ואף על פי כן, הס, לשון שתוק.

פרק ג, כ
בעלית המקרה.[תרגום] בעליית בית קיטא, שהיתה לאויר וצוננת. דבר אלהים לי אליך. וצריך אתה לעמוד. ויקם מעל הכסא. לכך זכה ויצאה ממנו רות.

פרק ג, כב
הנצב. הוא הברזל שהשנון תחוב לתוכו, שקורין הול"ט בלע"ז, הוא המעמיד החרב על פי תערה. הלהב. הוא השנון שקורין ברלנ"ט בלע"ז, ובלע"ז למ"א קלינגע.. ויסגור החלב. שמנו, שהיה שמן מאד, וכסה את כל אורך החרב. ויצא הפרשדנה. תרגם יונתן, ונפק אוכליה שפיך, עשאן כשתי תיבות ושי"ן משמשת לשתיהן, ויצא הפרש, שדונה, נשפכה. שפך שדא כתרגומו.

פרק ג, כג
ויצא אהוד המסדרונה. מן העליה אל המסדרונה, תרגם יונתן, לאכסדרא. ונעל. במפתח.

פרק ג, כד
והוא יצא. אהוד יצא, ועבדיו של עגלון באו. מסיך וגו' רגליו. .[תרגום] עביד צורכיה, הם נקבים הגדולים.

פרק ג, כה
עד בוש. עד עיכוב, כלומר זמן ארוך.

פרק ג, כו
נמלט. ברח, אישקימוצ"ר בלע"ז. עד התמהמהם. כמו (שיר השירים א יב), עד שהמלך במסבו, (שם ב ז), 'את האהבה עד שתחפץ', בעוד ששנינו חפצים בה. השעירתה. יער דק ועב, שקורין ברוצ"ש בלע"ז, וטוב הוא להחבא. והרבה יש בסדר זרעים שענפי אילנות דקים קרויין שער (כלאים ד ט), הופך את השער, (פאה ב ג), ואם היה השער כותש.

פרק ג, כז
ויהי בבואו. שעבר את הירדן ובא למקומו בארץ כנען. בהר אפרים. שהיה בארץ כנען בעבר הירדן המערבי, וארץ מואב היתה בעבר הירדן במזרחו, מתוך ששלטו בישראל ועברו את הירדן, וירשו את יריחו, כמו שכתוב למעלה (פרק יג), ונתנו את סרניהם ושליטיהם על ישראל.

פרק ג, כח
רדפו. להרוג את כל מואב שבעבר הירדן שלנו. וילכדו את מעברות הירדן. שלא יעברו מואב לנוס ולשוב אל ארצם.

פרק ג, כט
כל שמן. .[תרגום] כל גבר אימתן.

פרק ג, לא
מלמד. הוא דרבן, מרדע, אגווילי"ן בלע"ז.