פרק ו, א
ויעשו הרע. עד כאן נאמר ויוסיפו, שהיה נצבר חטא על חטא, אבל בשירה זו נמחל להם כל אשר עשו, ועכשיו מתחילין לחטוא, כך נדרש באגדת תהלים (מדרש תהלים יח ו).

פרק ו, ב
המנהרות. [תרגום] מטמוריתא, ובלשון לע"ז, ונדו"ש, ועל שם שעושין בהם מאור קטן במקום שאין ניכר קוראן מנהרות, לויישיט"ש בלע"ז. מערות. גרוט"ה בלע"ז. מצדות. פליישאי"ץ בלע"ז, על שם שעושים ביערים על ידי הפלת האילנות סביב סביב.

פרק ו, ה
הם ומקניהם. לרעות את התבואה.

פרק ו, ח
איש נביא. זה הנביא הוא פנחס, ב"סדר עולם" (פרק ו,ב).

פרק ו, יא
אבי העזרי. מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה. וגדעון בנו. אביו היה חובטן והוא כוברן, אמר לו, אבא, זקן אתה ואם יבאו המדינים לא תוכל לנוס, לך אתה ואני אחבט. בגת. בקורות בית הבד.

פרק ו, יב
ה' עמך גבור החיל. שנתן לך כח כזה.

פרק ו, יג
ויש ה' עמנו. ואם יש ה' עמנו, למה מצאתנו וגו'. אשר ספרו לנו אבותינו. פסח היה, אמר לו, אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א), בצאת ישראל ממצרים, ועתה נטשנו, אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו.

פרק ו, יד
ויפן אליו. הקדוש ברוך הוא בעצמו. בכחך זה. בכח הזכות הזה שלמדת סניגוריא על בני, כך דרש רבי תנחומא (מדרש תנחומא שופטים ד).

פרק ו, טו
הנה אלפי. האלף שאני נמנה בו להיות תחת שר האלף, הוא האלף הדל בכל אלפי מנשה.

פרק ו, יז
שאתה. כמו שאתה בסגול.

פרק ו, יט
קמח מצות. למדנו שפסח היה, יום תנופת העומר, לכך נאמר (לקמן ז יג), והנה צליל לחם שעורים מתהפך וגו'. והמרק. והרוטב.

פרק ו, כב
אהה. לשון דאגה, כלומר מה תהא עלי. כי על כן ראיתי. כי על אשר ראיתי מלאך ה', לכך אני דואג וצועק אהה.

פרק ו, כד
ויקרא לו. גדעון למזבח. ה' שלום. ה' הוא שלומנו.

פרק ו, כה
פר השור. פר הבחור, שהשור בן יומו קרוי שור. ופר השני. (תרגום) ותורא תנינא. שבע שנים. [תרגום] דאיתפטם שבע שנין לעבודה זרה. שמונה דברים הותרו אותו הלילה, מוקצה, אשרה, ולילה, ובמה וכו', כדאיתא בתמורה (כח ב).

פרק ו, כו
ראש המעוז. ראש הסלע.

פרק ו, לא
האתם תריבון לבעל. בשביל הבעל. תושיעון אותו. תנקמו נקמתו, וכן (שמואל א כה לב), והושיעה ידי לי, דדוד בנבל. אשר יריב לו. בשבילו. עד הבקר. עד הבקר המתינו. אם אלהים הוא. יריב הוא לעצמו ריבו ונקמתו, וכדי לדחותם עד שיברח גדעון היה אומר כן.

פרק ו, לב
ירב בו. בגדעון. אצל ריב נופל עם, או את, או בו, כמו (בראשית לא לו), 'וירב בלבן', אבל לו אינו נופל על הלשון, וכל לו הכתובים כאן בשביל הם.

פרק ו, לד
רוח ה'. רוח גבורה. ויזעק אביעזר. כל המשפחה.

פרק ו, לח
ויהי כן. שהיה טל על הגזה לבדה יותר מבשאר מקומות, כמו שהוא אומר (פרק ו,לז), מלא הספל מים, אבל על כל הארץ חורב לא נתקיים, שהברית כרותה לטל שאינו נעצר
(תענית ג א). ויזר. לשון מכבש, וכן (ישעיהו א ו), 'לא זורו ולא חובשו', לא נחבשו להוציא הלחה.