פרק ז, א
מגבעת המורה בעמק. [תרגום] דמסתכיא למישרא. המורה, לשון הוראה וראיה, כמו (משלי ו יג), מורה באצבעותיו, שמשם צופים ורומזים בעמק.

פרק ז, ב
יתפאר. וונטי"ר בלע"ז.

פרק ז, ג
ויצפר. בבקר, לשון ארמי, צפרא.

פרק ז, ה
כל אשר ילוק בלשונו וגו' וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות. תציג אותו לבד חוץ מסיעתך, כי הם לא ילכו עמך, שכך הם למודים לכרוע לפני עבודת גלולים.

פרק ז, ו
המלקקים בידם. אין זה דרך כריעה כלוקק בלשונו.

פרק ז, יב
נפלים בעמק. שוכנים בעמק.

פרק ז, יג
צליל. צלול כתיב, שהיה הדור צלול מן הצדיקים. צליל לחם שערים. (תרגום) חרר דלחם שעורים, חררה שאופין על הגחלים. לחם שערים. הוא זכות העומר הקרב בפסח. ויכהו ויפל. האהל. ויהפכהו. האהל מלמטה למעלה, ונפל האהל.

פרק ז, טו
את מספר החלום. את סיפור החלום, (תרגום) ית שועית חלמא וית פשריה. ואת שברו. ואת ממכרו, כלומר, ואת פתרונו.

פרק ז, טז
שופרות ולפדים. להזכיר זכות מתן תורה. ופשוטו, לילה היה, כמו שכתוב (פרק ז,ט), והיה חשך, לפיכך נשאו שם לפידים להאיר להם ונתנום בכדים כדי שלא יבינו בלפידים.

פרק ז, יז
ממני תראו. את אשר אני עושה, ראו ועשו כן.

פרק ז, יח
אנכי וכל אשר אתי. אחד מן הראשים, ומאה איש היה עמו (פרק ז,ט). לה' ולגדעון. [תרגום] חרבא דמקטלא מן קדם ה' ונצחנא על ידי גדעון.

פרק ז, יט
הקם הקימו. כבר בני החיל את השומרים שהיתה משמרתם באשמורת התיכונה, שכן דרך בני גייסות להעמיד שומרים, אלו ישמרו שליש הלילה הראשון ואלו שליש השני, ואלו שליש האחרון. ונפוץ הכדים. ולשבור הכדים אשר בידם.

פרק ז, כא
ויריעו. תרועת מסע וניסה.

פרק ז, כד
ולכדו להם את המים. המפסיקין בין ארם לארץ כנען. ואת הירדן. שגם הוא היה מפסיק.

פרק ז, כה
הביאו אל גדעון מעבר לירדן. בבקר, כשעבר גדעון את הירדן לרדוף אחר זבח וצלמונע.