ויקם בתוך הלילה ויאחז בדלתות.
תניא, אמר ר' שמעון החסיד:
בין כתפיו של שמשון ששים אמה היה, שנאמר: וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בתוך הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות (וישאם) ויסעם] עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ההר אשר על פני חברון.

ותאנא:

אין דלתות העיר פחותות מששים אמה.

ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה
היה ר' מאיר אומר:
אלמלי לא נקרא שמה דלילה הייתה ראויה שתקרא דלילה,
שדלדלה את כוחו
דלדלה את לבו
דלדלה את מעשיו,

דלדלה את כוחו, דכתיב: ויסר כחו מעליו.
דלדלה את לבו, שנאמר: ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו.
דלדלה את מעשיו, דכתיב: והוא לא ידע כי ה' סר מעליו.

ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו.
מנא ידעה?
אמר ר' חנין:
ניכרין דברי אמת.

אביי אמר:
ידעה ביה באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה, כיון דאמר: נזיר אלהים אנכי, אמרה השתא ודאי קושטא קאמר.

ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו
מאי ותאלצהו ?
אמר ר' יצחק בשם רבי אמי:
בשעת גמר ביאה הייתה נשמטת מתחתיו.

ותקצר נפשו למות.
אמר ר' יוחנן:
הוא קצרה נפשו למות אבל היא לא קצרה נפשה.

למה?
שהייתה עושה צרכיה ממקום אחר.

וינקרו פלשתים את עיניו
זה שאמר הכתוב: הכל כאשר לכל כנשבע כאשר שבועה ירא.
כנשבע זה צדקיהו, שהשביעו נבוכדנאצר, אשר השביעו באלהים.
כאשר שבועה ירא, זה שמשון, שנאמר: השבעו לי פן תפגעו בי אתם.
זה מת בניקור עיניים וזה מת בניקור עיניים.

תנו רבנן:
חמישה היו מעין דוגמא של מעלה וכולם לקו בהם:
שמשון בכוחו,
שאול בצווארו,
אבשלום בשערו,
צדקיהו בעיניו,
אסא ברגליו.

שמשון בכוחו, דכתיב: ויסר כחו מעליו.
שאול בצווארו, דכתיב: ויקח שאול את החרב ויפול עליה.
אבשלום בשערו, דכתיב: ויחזק ראשו וגו'.
צדקיהו בעיניו, ואת עיני צדקיהו עיור.
אסא ברגליו, דכתיב: רק לעת זקנתו חלה את רגליו, זו פודגרא.

א"ל מר זוטרא בריה דר' נחמן לר' נחמן:
היכי דמי פודגרא?
א"ל: כמחט בבשר החי.

מנא ידע?
אי תימא מיחש הוה דחש בה,
ואי תימא מרביה שמע ליה,
ואי תימא סוד ה' ליראיו.

דרש ר' אבא:
מפני מה נענש אסא?
מפני שעשה אנגריה בת"ח, דכתיב: והמלך אסא השמיע את כל ישראל אין נקי.

מאי אין נקי?
אמר ר' אמי אמר רב:
אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

ויהי טוחן בבית האסורים.
אמר ר' יוחנן:
אין טוחן אלא לשון עבירה, שנאמר: תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין.
מלמד, שכל אחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו.

ויתפלל שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני וחזקני
אמר רבי אחא:
אמר לפניו: רבש"ע, תהא זכור לי אותה ברכה שברכני אבא: ויתן לך האלהים, יתן לך אלהותא.

אימתי?
לכשיצטרך לה.

זכרני וחזקני
אמר רב:
אמר שמשון לפני הקב"ה: זכור לי שתים ועשרים שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום.

ואנקמה נקם אחת משתי עיני
אמר רבי אחא:
אמר לפניו: רבש"ע, תן שכר עיני אחת בעוה"ז, ושכר עיני אחת תהא מתוקנת לי לעתיד לבוא. כתוב אחד אומר: וישפוט את ישראל (יח) עשרים שנה.
וכתוב אחד אומר: והוא שפט את ישראל (ארבעים) [עשרים] שנה?!

אמר ר' אחא:
מלמד, שהיו פלשתים יראים ממנו [כ' שנה] אחר מותו.