זהו שאמר הכתוב: טוב שכן קרוב מאח רחוק, טוב היה יתרו שהיה רחוק ונתקרב לי והיה שמח בגאולתן של ישראל, שנאמר: ויחד יתרו, מעשו הרשע שהיה אח ונתרחק ושמח בצרתן של ישראל, שנאמר: ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה.

דבר אחר:
טוב היה אבימלך מלך פלשתים שהרבה כבוד לאברהם, שנאמר: הנה ארצי לפניך, מאבימלך בן ירובעל שהרג את אחיו.
אמר לו הקב"ה לאבימלך: רשע, אתה הרגת שבעים איש על אבן אחת, אף אתה: ותשלך אשה אחת פלח רכב.
ושלמה אמר: כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב.
הכתבתי בתורתי: יראת ה' תוסיף ימים ואתה הרגת את אחיך, חייך שאני מקצר שנותיו של אותו האיש, לפיכך לא מלך אלא שלוש שנים.

ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גרזים
ולמה עמד על הר גרזים וקלל ולא נתנו הקללות אלא על הר עיבל?
אלא כך אמר: אתם הכותים עתידים לומר: הר גרזים שלנו הוא, ששם נתנו הברכות ואינם יודעים ששם נתנו הקללות, שהרי עומדים על הר עיבל ומקללים.

למי היו מקללים?
לא לאלו שהיו כנגדן?!
נמצאו הקללות באו על הר גרזים והברכות על הר עיבל, לפיכך אמר יותם: איני מקללם אלא על הר גרזים. התחיל אומר: הלוך הלכו העצים.

אמר ר' מנשיא:
משל הם הדברים הללו.
הלוך הלכו העצים - אלו ישראל.
ויאמרו לזית מלכה עלינו - זה עתניאל בן קנז שהיה משבט יהודה[ שנאמר: זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך.

ומה אמר לו עתניאל?
החדלתי את דשני.
הלכו אצל דבורה, ויאמרו לתאנה: מלכי עלינו
החדלתי את מתקי, ותשר דבורה.
ויאמרו לגפן - זה גדעון.
משול בנו גם אתה.
אמר להם: החדלתי את תירושי לא אמשול אני בכם
ויאמרו העצים לאטד לך אתה מלך עלינו, זה אבימלך.
כשם שאטד אילן סרק וכלו קוצים, כך אבימלך לא היו לו מעשים טובים.