[לא, א]
ופלשתים -
שב לענין של מעלה, וספר שישראל נשתה גבורתם שלא לחמו כלל רק תיכף נסו ועל ידי זה ויפלו חללים כי תחלת מפלה ניסה.

[לא, ב]
וידבקו -
כי שאול לחם ברב כח ולכן לא כתב וישיגו.

[לא, ג]
ותכבד -
אחר שמתו בניו כבדה המלחמה עליו לבדו ונוסף לזה מצאוהו מורי קשת המורים מרחוק וגם שגם הוחלה ע"י החצים, ופירשו המורים - אנשים, כמו אנשים המורים או אנשים מומחים בקשת כמו אנשי קשת.

[לא, ד]
פן יבואו -
רצה לומר שהם ידקרוני וגם יתעללו בי וכוונתו שאם יתעללו בי ולא ימיתוני אפשר לומר שחיי צער טובים ממות, וכן אם ידקרוני ולא ימיתוני טוב שלא אפגע בעצמי, אבל אחר שבודאי ימיתוני וגם קודם לכן יתעללו בי גם כן, טוב שאמות בלא צער וקלון.

ויפל עליה –
הנה יתבאר לקמן שלא מת ע"י נפילה רק שנעשה גוסס, ועל זה אמר: כי מת שאול שהוא שהוכה מכת מות ובכל זאת עדיין היה נפשו בו והנער העמלקי גמר מיתתו.

[לא, ז]
כי נסו -
רצה לומר ואין עוד תקוה לא על גבורת העם כי נסו, ולא על המלך שיקבצם שנית, כי מתו שאול ובניו.

[לא, ט]
לבשר את עצביהם -
להודות לע"ז שלהם.

[לא, י]
בית עשתרות -
בית ע"ז העשויה כדמות עשתרות צאן, כי (בד"ה א י) אמר וישימו את כליו בית אלהיהם, ושם אמר ואת גלגלתו תקעו בית דגון, באופן שנגד מה שאמר לבשר בית עצביהם שמו שם את כליו ואת ראשו, ורצו להזכיר על שנכרת ראש דגון בסבת ארון אלהי ישראל והנה עתה ראש מלכם הנכרת נמצא בבית דגון, ונגד מה שאמר: ולבשר את העם תקעו וצלבו גוייתו בחומת בית שן.

[לא, יב]
וישרפו אותם -
פירשו המפרשים:

ששרפו עליהם כדרך ששורפין על המלכים, או שחנטום בבשמים חדים השורפים הבשר בחריפותם.

[לא, יג]
תחת האשל -
שם הסוג לאילנות, ובדה"א אומר: תחת האלה, שהאשל הזה היה אילן אלה.