פסוק ג
צורי היעלים. סלעים גבוהים אשר היעלים מקננים בהן. וכן נאמר (איוב לט א), הידעת עת לדת יעלי סלע:

פסוק ה
הנה היום. אולי נאמר לו על ידי נביא שימסור ה' אויביו בידו, וחשבו אנשיו שעל היום הזה נאמר, ולזה אמרו הנה זהו היום וגו', ולזה לך ועשית לו וגו':

פסוק ו
ויך וגו'. לבו היתה מתנענעת ומכה בקרבו, כדרך החרד ומצטער, וזה בחשבו שלא עשה הטוב, והוא כמרים יד במשיח ה':

פסוק ז
ויאמר לאנשיו. האומרים אליו להרוג את שאול
חלילה לי מה'. הדבר הזה הוא חולין לי מחמת מצות ה', וחוזר ומפרש הדבר ואמר; אם אעשה וגו' לשלוח ידי בו
כי משיח. והתורה הזהירה עליו:

פסוק ח
וישסע דוד. כי אנשיו עשו אגודה אחת להמית את שאול, ובא דוד ובקע להבדיל את האגודה באמרי פיו:

פסוק י
את דברי אדם. המדבר רכיל
מבקש רעתך. מבקש להרע לך:

פסוק יא
ואמר להרגך. כל אחד מאנשי, אמר להרגך, וחסה נפשי עליך, והוא מקרא קצר:

פסוק יב
ראה גם ראה. רצה לומר, ראה בראיה ברורה ומוחשת, אשר כנף מעילך בידי, ומזה תראה שהאמת אתי
כי בכרתי. במה שכרתי כנף המעיל שהיא לראיה שהיית בידי, ועם כל זה לא הרגתיך, מזה דע וראה כי מעולם לא חטאתי לך לבקש רעתך:

פסוק יג
ונקמני ה'. ינקום נקמתי ממך:

פסוק יד
כאשר יאמר. רצה לומר, יקוים בך דברי המשל הקדום, אשר יאמר, מרשעים יצא רשע, רצה לומר, כל דבר תקלה ורשע, בא על ידי רשעים, וכן תומת אתה ביד רשעים, וידי לא תהיה בך:

פסוק טו
אחרי מי. רצה לומר, וכי לא די לך בשלוח אחרי מלאכים מחבלים, עד שבעצמך תרדוף אחרי, הלא אין זה כבודך שמלך ישראל ירדוף אחרי ההדיוט שנחשב למולך ככלב מת וכפרעוש הקופץ ממקום למקום:

פסוק יט
הגדת. רצה לומר, הראית לכל בראיה ברורה:

פסוק כ
וכי ימצא. רצה לומר, וכי נעשה מעולם כזאת, שימצא איש אויבו וגו'
וה'. אבל ה' ישלם לך גמול, ולא לחנם עשית מה שעשית:

פסוק כא
הנה ידעתי. בראותי הצלחתך.
וקמה בידך. בעבור כשרון מעשיך:

פסוק כב
אם תכרית וגו'. אז יהיה עליך עונש שבועה
ואם תשמיד. כפל הדבר במלות שונות, כי אם יוכרת זרעו, אם כן ממילא ישכח שמו: