פסוק ב
וסרני וגו'. הסרנים עברו עם מחניהם מאה מאה לבד, עד תשלום האלף, וכן כל אלף בפני עצמו:

פסוק ג
מה העברים האלה. רצה לומר, מה המה עושים פה
זה ימים. שישב עמי בגת
או זה שנים. שישב בערי השדה
ולא מצאתי וגו'. רצה לומר, מיום שכנו אצלינו, הן בהיותו בגת, הן בהיותו בערי השדה, לא מצאתי בו מאומה רע:

פסוק ד
עליו. על אכיש
אשר הפקדתו. אשר הנחתו לשבת שם
ולא יהיה וגו'. כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו
ובמה. רצה לומר, וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול, למחול לו על מה שמרד בו, הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו, ועל הכוונה ההיא הולך אתנו:

פסוק ה
אשר יענו לו. אשר הרימו קול בעבורו על המחולות לאמר הכה וגו', ואם כן מעולם הוא שונא לפלשתים ומכה בהם, ואין לבטוח בו:

פסוק ו
כי ישר אתה וגו'. אני מחזיק אותך לאיש ישר ונאמן, וטוב בעיני בואך עמי במלחמה
ובעיני. אבל בעיני וגו':

פסוק ז
ולא תעשה רע. דבר הרע בעיני הסרנים:

פסוק ח
כי מה. מדוע אשוב, כי מה עשיתי דבר רע:

פסוק ט
ידעתי. הן ידעתי שלא נמצא בך רעה, כי טוב וגו':

פסוק י
ועבדי אדוניך. רצה לומר, אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר, בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך
ואור לכם. כשיאיר לכם היום, לכו לדרככם: