פסוק ג
לפניו ארצה. על פניו נפל לארץ לפני הארון.
וישיבו. כי חשבו שבמקרה נפל:

פסוק ד
כרותות אל המפתן. היו כרותות ומונחות על המפתן
רק דגון. גוף העבודה זרה העשוי בדמות דג:

פסוק ה
על כן. על שמצאו על המפתן ראשו וכפות ידיו, החזיקו המפתן למקום קדוש, ולא דרכו עליו
וכל הבאים. מיתר העם
מפתן דגון. מפתן בית דגון:

פסוק ו
וישמם. במה שהכה אותם בעפולים, והיו בצורת טחורים:

פסוק ז
כי כן. אשר הארון עשה בהם שפטים ובאלהיהם:

פסוק ט
יד ה' בעיר. מכת יד ה' בעיר גת
וישתרו. העפולים, היו בהם נסתרים הרבה מבפנים, היותר מכאיבים:

פסוק י
ואת עמי. כי שרי העם היו הזועקים:

פסוק יא
מהומת מות. מלבד מכת העפולים, היתה בהם מגפת ה':

פסוק יב
אשר לא מתו. בהמגפה.
השמים. הוא מדרך גוזמא, ורצה לומר, גדלה מאוד עד למעלה: