[יב, ב]
זקנתי ושבתי -
השיבה יותר מהזקנה.

ואמרו רבותינו ז"ל:

כי קפצה עליו זקנה כי לא היה אלא בן חמישים ושתים שנה כשמת ולפי שלא יאמרו עליו ולא ירננו העם שמת בקצר ימים קפצה עליו זקנה, כדי שיראה זקן כי לא היו הכל יודעים מספר שניו והוא בחר מיתתו כדי שלא ימות שאול בחייו ונ"ב שנה של שמואל אמרו, כי כשהתפללה חנה אותו היום נתמנה עלי שופט, אולי קבלה הייתה אצלם זה כי מן הפסוקים לא ראינו זה, כי אפשר שעדיין לא היה שופט עלי אבל היה נביא וכהן גדול בשילה ולאחר זמן נתמנה שופט, ואם כן הוא שבאותו היום נתמנה שופט, ימצא לפי זה שלא היה שמואל אלא בן נ"ב שנה, שהרי עלי שפט את ישראל ארבעים שנה ומת ביום שגלה הארון והיה שבעה חדשים בשדה פלשתים והיה בקרית יערים עשרים שנה ודוד העלה אותו מקרית יערים אחר שבע שנים שמלך בחברון, הנה יחסרו מעשרים שנה שבע שנים של דוד נשארו שלוש עשרה לשמואל וארבעים של עלי הרי נ"ג.
צא מהם שנה אחת לעבורו שנאמר: ויהי לתקופת הימים וגו' הרי חמישים ושנים.

ובני הנם אתכם -
לאשר תצטרכו להם בדברי התורות והדינין שקבלו ממני.

[יב, ג]
לקחתי -
כלומר למלאכתי.

ואת מי עשקתי -
בממון.

את מי רצותי -
בגופו.
וכן עשוק ורצוץ.

ויונתן תרגם:

ית מאן עשקית וית מאן אנסית.

ורבותינו ז"ל דרשו:

עשקתי באונס רצותי ברצון, כלומר כי אפילו ברצונו לא לקח ממונו ולדבריהם יהיה רצותי מן רצון אף על פי שאינו משרשו.

כופר -
להטות הדין.

ואעלים עיני בו -

אם יבוש לומר בפני, אעלים עיני שלא אסתכל בו ויאמר לכם ואשיב.,

כן פירש אדוני אבי ז"ל.

ויונתן פירש:

לענין הדין.

וכן תרגם:

ומיד מאן קבילית ממון לשקר וכבשית עיני מניה בדינא ואתיב לכון.

[יב, ה]
ויאמר עד -
כל ישראל כאחד אמרו עד, לפיכך אמר ויאמר בלשון יחיד.

ורבותינו ז"ל אמרו:

כי בת קול יצאה ואמרה: עד.
אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם מעידים עליו על מה שבגלוי ואני מעיד עליו על מה שבסתר, וזהו אחד משלשה מקומות שהופיע רוח הקדש בבית דין שלמטה.

[יב, ו]
אשר עשה את משה ואת אהרן -
אשר הגדילם ולמדם.
וכן: ואת הנפש אשר עשו בחרן.

ויונתן תרגם:

די עבד גבורן

על ידי משה ואהרן, וטעם הפסוק הזה, על אשר הקדים עד ה', כלומר אשר עשה את משה ואת אהרן לגאולתכם ועל ידם העלה את אבותיכם מארץ מצרים - הוא יהיה עד ביני וביניכם.

[יב, ז]
ואשפטה אתכם -
כלומר אהיה נשפט עמכם לפני ה' ביניכם ובין ה', כי הוא עשה עם אבותיכם ועמכם צדקות ואתם עשיתם רעות.

[יב, ח]
כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו -
דרך קצרה דבר, כי כאשר בא יעקב מצרים לא זעקו ולא היה להם במה לזעוק אלא כאשר בא יעקב מצרים והאריכו הימים לבניו ולבני בניו שם, ויקם מלך חדש על מצרים וגזר על ישראל גזירות וצעקו אל ה'.

ויושיבום במקום הזה -
והנה משה ואהרן מתו מעבר לירדן ואיך הושיבו אותם במקום הזה אלא שהוכיחו אותם ולמדום ללכת דרך ה', ולפיכך נכנסו לארץ והרי הם כאילו הושיבום במקום הזה.

[יב, י]
ויאמרו חטאנו -
ויאמר כתיב וקרי ויאמרו והכתיב על דרך כלל והקרי על דרך פרט.

[יב, יא]
ירובעל -
הוא גדעון.

ואת בדן -
הוא שמשון.
וכן תירגם יונתן.

ופירוש בדן –
בן דן, כי מן משפחת הדני היה ואף ע"פ שהיה אחר יפתח הקדימו ליפתח, לפי שהיה גדול ממנו.

ואת שמואל -
ואותי היה לומר, אלא כי כן מנהג הלשון במקומות כמו: נשי למך ואל משה אמר עלה אל ה'.

ובדרש אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא:

אף שמואל רבן של נביאים מתנבא ולא היה יודע מה היה מתנבא, שנאמר: וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, אותי לא אמר אלא ושמואל לפי שלא היה יודע מה היה מתנבא.

[יב, יג]
אשר בחרתם אשר שאלתם -
האל"ף בסגול.
וכן: הלא שאלתם עוברי דרך.

נתן ה' עליכם מלך -
פירש להושיעכם.

[יב, יד]
אם תראו את ה' -

[יב, טו]
ובאבותיכם -
כמו ובמלככם, כי האדון לעם כמו האב לבן וכן אמר: וישימני לאב לפרעה.

ויונתן תרגם:

כמה דהות באבהתכון.

ורבותינו ז"ל פירשו:

חטוטי דשכיבי, דאמר מר בעון חיים מתים נחטטים, כלומר אם תמרו את פי ה' תהיה יד ה' בכם וגם באבותיכם הממרים, שמתו שיוציאום מקברותיהם לבזיון.

[יב, טז]
את הדבר הגדול הזה -
מה דבר גדול היה המטר בעת הקציר פעמים רבות יהיה זה פירש אדוני אבי ז"ל, כי בארץ ישראל לא היה יורד מטר כלל כל ימי קציר, וזהו שאמר הכתוב: הנותן גשם יורה ומלקוש בעתו שבועות חקות קציר ישמר לנו.
וכך אמר בבני רצפה בת איה: מתחילת קציר עד נתך מים עליהם.

ואמרו רבותינו ז"ל:

משבעה עשר בניסן עד י"ז במרחשון שהוא עת המטר ולפי שהיה מטר בקציר חדוש גדול אצלם, פחדו מאד ואמרו: התפלל בעד עבדיך אל ה' אלוהיך ואל נמות.

ובדברי רבותינו ז"ל:

יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה, שנאמר: הלא קציר חטים היום וגו'.

ועשה כל זה שמואל, להודיעם כי רע בעיני ה' היה מה ששאלו מלך ואף על פי שהם מאמינים לשמואל, היה בהם בני בליעל שהיה לבם נקפם בדברי שמואל, כמו שעשו בהמליכו את שאול ואמרו: מה יושיענו זה, ואף על פי שאמר להם כי על פי ה' נתנו להם וראו כי נלכד באורים ותומים, או בגורל על ידי קלפי, לפיכך עשה להם שמואל אות שיראו כולם ולא יוכלו להכחישו, לפיכך אמר: ויירא כל העם מאד את ה' ואת שמואל:

[יב, כ]
אתם עשיתם את כל הרעה הזאת -
לשאול לכם מלך, אבל אל תיראו אם לא תסורו מאחרי ה'.

ויונתן תרגם:
את כל הרעה הזאת - על המטר שתרגם:

כן אתון גרמתון ית כל בישתא הדא.

ובמקצת נסחאות:

אתון עבדתון.

[יב, כא]
ולא תסורו כי אחרי התוהו -
פירש ולא תסורו מאחרי ה', כי אם תסורו מאחריו ותסורו אחרי התוהו והם האלילים אשר לא יועילו ולא יצילו אתכם כי תוהו המה.

או פירוש ולא תסורו אחרי התוהו, כי הם אשר לא יועילו ולא יצילו.

[יב, כב]
כי לא יטוש -
כי אף על פי שאתם חוטאים לפניו, לא יטוש אתכם בעבור שמו הגדול, כלומר כי כבר נשמע בגוים כי רצה בכם להיותכם לו לעם סגולה, ואם לא יסבול אתכם ויגמולכם כחטאתיכם וישחיתכם הרי כאילו נתמעט שמו בגוים ויאמרו לא יכול להצילם.

וכן אמר משה -
ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכולת ה' וגו'.
וכן אמר יהושע: ומה תעשה לשמך הגדול.

[יב, כג]
מחטא לה' -
כי אחר שאתם שבים לה' ומתודים על חטאתיכם, אהיה חוטא אם לא אתפלל בעדכם.

[יב, כד]
יראו את ה' -
האלף אינה נקראת.

הגדיל עמכם -
הגדיל עמכם לעשות טובות.
או פירושו: שהגדיל, שנתן קולות ומטר ביום קציר והדין עליכם שתראו ממנו, כי אשר יחפוץ יעשה בכם לטובה או לרעה כפי מעשיכם, ולא תחשבו כי אין רואה ומשגיח במעשיכם.

[יב, כה]
תרעו -
אם תריעו מעלליכם.

גם אתם גם מלככם -
האחד לרבות על חברו.
וכן: גם צאנכם גם בקרכם ואמר מלככם שאם לא יוכיח אותם, הוא יהיה נענש עליהם.