[כ, א]
ויברח דוד -
בעוד שהיה מתנבא שאול, ברח לו.

[כ, ב]
ויאמר לו חלילה -
יש לשאול: היאך היה מבטיחו יהונתן על שקר ואיך אמר לו ולא יגלה את אזני, והלא לעיני כל היה רדפו ומבקש את נפשו?!
אלא היה חושב יהונתן שלא היה בלב אביו להמיתו אחר שנשבע לו ואמר חי ה' אם יומת.
ומה שהיה מטיל לו החנית אחרי השבועה, ומה ששלח לביתו לשמרו ולהמיתו, ומה שהלך אחריו עד ניות ברמה להמיתו, היה חושב יהונתן כי מפני רוח רעה שהיתה מבעתת אותו היה רוצה להמיתו, בעוד שהיתה בו הרוח הרעה כי לא הייתה לו רוח רעה אלא לעתים, כמו שאמר: והיה בהיות עליך רוח אלוהים רעה אל שאול.

וכן לא ראינו שהיה רוצה להמיתו אחר השבועה אלא בהיות עליו רוח רעה, לפיכך היה מבטיחו יהונתן כי היה יכול להשמר ממנו בהיות עליו רוח הרעה ואף על פי שהיה לו לנגן לפניו בעת ההוא, אף על פי כן היה יכול להשמר ממנו שלא יעמוד למולו ושאול היה בלבו להמיתו גם בלא עת רוח רעה, אלא שלא היה מראה זה מפני השבועה שנשבע ליהונתן, או כדי שלא יעצב יהונתן כמו שאמר לדוד והגידו לדוד מעבדי שאול האוהבים אותו, כי בלב שאול להמיתו כי גלה להם והסתיר מיהונתן, לפיכך נשבע דוד ואמר: חי ה' וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות.

ונראה כי החזירו יהונתן לפני אביו אחר מעשה ניות והיה בשלחן אביו כיום ביום, כמו שאומר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול, כלומר מנהגי לשבת עמו בשלחנו יום ביום ואף על פי כן היה ירא דוד ואמר ליהונתן, כי בזה יבחן הדבר, אם יפקדהו כשלא יהיה שם ויאמר: טוב שלום לעבדך, כלומר כי שקר דברו לי המדברים אז היטב לבבו אלי ופירוש כפשע דבר מועט, כמו פסיעה והוא צעד הרגלים.

וכן תרגם יונתן:

ארי כפסעא חדא בינא ובין מותא,

ובדרש:

בפסיעה אחת שנפטרתי מפניו נצלתי, כמו שנאמר: ויפטר דוד מפני שאול.

[כ, ה]
הנה חדש מחר -
יום ראשון מהחדש וכיון שמנהגי לאכול בשלחנו יפקדני, כל שכן שהוא יום ראש חדש ובאים כל האוכלים בשלחן אחד, כמו ביום טוב.

עד הערב השלישית -
פירוש עד עת ערב של יום שלישי ואומר השלישית - לשון נקבה על העת.

וכתרגם יונתן:

עד עידן רמשא דיומא תליתאה.

[כ, ז]
זבח הימים -
היה מנהגם לעשות זבחי שלמים בני המשפחה יום בשנה, וכן נאמר באלקנה: לזבוח את זבח הימים.

[כ, ח]
ועשית חסד על עבדך -
כמו עם עבדך.
וכן תרגם יונתן.

וכן: ויבואו האנשים על הנשים,
נחה ארם על אפרים.

[כ, ט]
חלילה לך -
פירש חלילה לך מלחשדני בזה שאדע הרעה ולא אותה אגיד לך.

[כ, י]
מי יגיד לי -
פירש: אם טוב יענך או אם יענך קשה ומסוף הפסוק למדנו חסרון ראשיתו, וכמוהו נגיד חסר תבונות וגו' ופירש מה כמו אם, או פירושו הקשה שיענך מה תהיה אם להמיתני או לגרשני.

ויונתן תרגם:

או דילמא

ופירש קשה, אמירה קשה.
וכן: ועשיר יענה עזות.

[כ, יב]
ה' אלהי ישראל -
שבועה.

כעת מחר השלישית -
מחר כעת הזאת אחקרנו ושלישית על העת, כלומר כעת הזאת של יום השלישי, כי מחר יאמר בקרוב וברחוק.

ויונתן תרגם:

בעידנא הדין מחר, או ביומא תליתאה.

ולא אז אשלח אליך -
בתמיהה?!

[כ, יג]
כי ייטב אל אבי -
אם ייטב וישר בעיניו להביא את הרע אליך, וגליתי את אזנך.

ויהי ה' עמך כאשר היה עם אבי -
בדבר המלוכה יהיה עמך, שתצליח על אויביך כמו שהיה עמו.

[כ, יד]
ולא אם עודני חי -
לא אשאל ממך אם עודני חי כשתמלוך, כי אינני ירא שלא תעשה חסד ה' עמדי.

ולא אמות -
כי ידעתי כי חסד תעשה עמדי, ומה שאמר חסד ה' כי בברית ה' באו שניהם כשכרתו ברית, כמו שאומר: ויכרת יהונתן ודוד ברית ואמר לו דוד: כי בברית ה' הבאת את עבדך, וזהו ברית ה' שאמרו בכרתם ברית ה' עד ביני וביניך, אבל זה הדבר אני שואל ממך, שלא תכרית חסדך מביתי עד עולם.

[כ, טו]
ולא בהכרית -
כלומר אפילו בהכרית ה' את אויבי דוד מעל פני האדמה, עד שלא ישאר איש מהם לא תכרית ביתי, אף על פי שמשפחת אבי מכלל אויבי דוד.

[כ, טז]
ויכרות יהונתן עם בית דוד -
אחר שבקש יהונתן מאת דוד שיהי' בריתו עם ביתו, כרת גם הוא ברית להיות בריתו עם בית דוד גם כן, והם נשיו ובניו ובית אביו גם כ,ן כי כל זמן שתמשך מלכות אביו שיהיה בריתו עם בית דוד לשמרם בכל כחו.

ועוד: הוסיף יהונתן ואמר: ובקש ה' מיד אויבי דוד, אם ישקר בברית.

מיד אויבי דוד -
כינוי הוא, כי מיד דוד ר"ל שאם יפר הברית, ה' יבקש מידו.
ועוד הוסיף להשביעו בכח האהבה שהיה אוהב אותו.

[כ, יח]
ונפקדת -
ונזכרת כי יזכרך אבי כשיחסר ממושבך יושב.

יפקד -
עניין חסרון, כמו ולא נפקד ממנו איש.

ותרגם יונתן:

ותתבעי ארי יהי מרוח בית אסחרותך.

[כ, יט]
ושלשת תרד מאוד -
תהיה נסתר ג' ימים כמו שאמרתי ונסתרת בשדה עד הערב השלישית ותרד מאד בעמק במקום הסתר ההוא באותו מקום שנסתרת ביום המעשה והוא אותו יום שהיה מעשה השבועה שנשבע שאול ליהונתן, שלא יומת דוד שהיה שם נסתר דוד בשדה.

ויונתן תרגם:

ובתלתות יומיא תתבעי לחדא,

כלומר ביום החדש ומחרתו תפקד שישאל עליך אבי אבל ביום השלישי ידעתי שתבוקש מאד כי יחשוב אבי שברחת, אם לא תהיה בשלחנו שלושה ימים סמוכים.

ומה שתרגם

תרד – תתבעי,

ר"ל תרד מאד ותהיה פחות ונקל בעיניו להמיתך, אם בלבו להמיתך כי ימצא לך זאת העילה ויאמר כי בן מות אתה שברחת מלפניו ואז אכיר אם בלבו להמיתך לפי הדברים שידבר אז, כי אז תהיה לו טענה לדבר עליך.

ותרגם:

ביום המעשה - ביומא דחולא,

כלומר ביום חול שעושין בו מלאכה, לפי שהיה נסתר עתה ביום ראש חדש כי נראה שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בראש חדש, כמו שהוא מנהג הנשים היום ואפשר כי מפני קרבן ראש חדש היו רבים פנויים ממלאכתם ובאים להשתחות לפני ה', וכן נראה בנבואת יחזקאל לעתיד.

האבן האזל -
תרגם יונתן:

אבן אתא,

אולי הייתה אות וסימן עוברי דרכים.

[כ, כ]
שלשת החצים -
בא בידיעה אף על פי שלא זכרם בפסוק נראה כי יהונתן אמר לדוד כי שלשת החצים יורה לסימן שלשת הימים שיהיה נסתר בשדה, לפיכך אמר והחצים לידיעה.

צדה אורה -
הה"א רפה ומשפט' במפיק וכמוהו רבים ופירושו: לצד האבן אורה החצים להיות לי האבן למטרה, לשלוח שם לי הנער ללקט החצים והדבר שאומר לנער יהיה לך סימן, אם הנה אם הלאה כי שמה לא אוכל לדבר עמך פנים בפנים, אם במקום ההוא רואים.

[כ, כא]
קחנו -
קח הנער ובא עמו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:

קח זה הסימן ובא.

ואין דבר חי ה' -
ואין דבר רע.

וכן תרגם יונתן:

ולית מידעם,

כי נשבע לו חי ה' להבטיחו שלא יצוה לו לבא, אם לא ידע באמת כי אין בדעת אביו להמיתו ולעשות עמו רעה.

[כ, כב]
כי שלחך ה' -
כתרגומו:

ארי שיזבינך ה',

כלומר, תלך לך כי ה' שלחך ונמלטת מחרב אבי.

[כ, כג]
עד עולם -
לקיים הברית עד עולם.

[כ, כד]
וישב המלך על הלחם -
כתיב על וקרי אל ושניהם נכונים בענין.

[כ, כה]
וישב המלך על מושבו -
תרגומו:

ואסחר מלכא על שוייה,

פירוש על מטתו, כי מנהג היה בימים ההם לאכול במסבה במטות.

וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל:

כי גם בימיהם היה מנהג.

ומה שאמר: ויקם יהונתן –
פירושו אחר שישב מצד אביו קם והושיב אבנר מצד אביו, כי לא רצה להיות סמוך לאביו שאם יקצוף עליו על דבר דוד לא יהיה סמוך לו להכותו, והנה נפקד מקום דוד, שלא היה בו יושב.

[כ, כו]
כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור -
פירושו: אמר שאול מקרה קרה לו שלא בא, כלומר היה לו דבר להתעסק בו זולתי, כי טהור הוא, או לא טהור מקרה לילה, לפיכך לא בא.

ופירוש בלתי –
זולתי, כמו: בלתי כלב בן יפונה והיו נשמרים מלאכול הטמא והטהור יחדו אפילו בחולין, או שמא היו שם זבחי שלמים שעשה המלך השלמים ביום החדש.

גם יתכן לפרש כי אין מדרך מוסר לבא טמא לשלחן המלך.

ויונתן תרגם:

ארי אמר דילמא עירוע הוא ליה ולא דכי הוא או דילמא לאורח אזל ואנחנא לא זמנינהי,

פירש מקרה הוא –
לשון קרי, מן מקרה לילה.

ובלתי –
כמו לא מן בל קרוב אליך.

ופירוש כי לא טהור –
שלא הניח בעבור שלא טהור הוא, אלא שהלך בדרך קרוב ואנחנו לא זמננו אותו שיהיה מוכן לבא היום אל השלחן, כי כל האוכלים על שלחן המלך לא היו תמידים בכל יום.

[כ, כז]
ממחרת החדש השני -
רצה לומר ממחרת ר"ח, שהוא שני לחדש.

ויונתן תרגם:

ביומא דבתרוהי דהוא עיבור ירחא תניינא.

[כ, כח]
נאל נשאל -
מקור שלם מבנין נפעל.

מעמדי -
כלומר ממני לקח רשות בלכתו לבית לחם ולא הלך בלא רשות, ולשון נפעל בזה העניין רוצה לומר ששאל דוד עצמו מעמדי כדי ללכת עד בית לחם, והנה הוא נשאל בעצמו וכן נשאלתי מן המלך.

[כ, כט]
זבח משפחה לנו -
כבר פירשתיו.

והוא ציווה לי אח.-
פירש: אחי ציווה לי ללכת שמה והוא אליאב הבכור שחייב לכבדו ולשמוע למצותיו, ונראה כי כן היה דרכם באותם הימים להיות האח הקטן נשמע למצוות האח הגדול, כמו שנזכר למעלה בענין: ויחר אף אליאב.

אמלטה נא -
אמלטה מעבודת המלך מעט ואלך לראות את אחי.

[כ, ל]
בן נעות המרדות -
בן סמוך לנעות כי הוא נקוד סגול ונעות אמר על אמו שרשו עוה, תאמר הנפעל ונעות לזכר נעוה לנקבה ובסמוך נעות והוא סמוך אל המרדות, כלומר מאמך היה לך זה שהיא מורדת ברצוני, וכמו כן אתה מורד במה שאני רוצה, ואוהב מה שאני שונא.

ויונתן תרגם:

בר סרבנותא דמרדות' קשיא,

פירש נעות שם.

לבן ישי -
הלמד כמו: הרגו לאבנר.
או היא במקום ביונתן תרגם, כלומר לפניכם לחרב.

לבשתך ולבשת ערות אמך -
עתה יאמרו השומעים שאתה אוהב אדם שאני שונא, כי אינך בני ויהיה זה בשתך ובושת ערות אמך, שיאמרו שזנתה.

[כ, לג]
כי כלה -
כלומר נגמר הדבר בלב אבי להמית את דוד.

[כ, לד]
מעם השלחן -
כמו מעם ברכיו.

ביום החדש השני -
תרגומו:

ביום עבור ירחא תנינא:

כי נעצב -
נפעל עבר, כי הוא פתוח.

כי הכלימו אביו -
כלומר על שני דברים לא אכל לחם:
כי נעצב בעבור דוד
ובעבור שהכלימו אביו בדבור ובמעשה.

[כ, לה]
למועד דוד -
כתרגומו:

לזמנא דאמר ליה דוד והוא יום השלישי להסתרו בשדה,

ואף על פי שהוא אמר לו בערב והוא הלך אליו בבקר, לא היה צריך להמתין עד הערב, כי כבר ראה לב אביו.

[כ, לו]
להעבירו -
ירה החצי בכח להעבירו המטרה והיא האבן האזל ועשה זה כדי שיוכל לומר החצי ממך והלאה, כי שמא יבא אדם בין כך ולא יוכל להתחבר עם דוד וישמע דוד הסימן, וכאשר ראה כי לא בא אדם שם, אמר לנער שימהר ויבא העיר, כדי שיוכל להתחבר עם דוד ולדבר עמו פנים בפנים.

[כ, לח]
וילקט נער יהונתן את החצי -
החצי כתיב וקרי החצים הכתיב הוא לשון יחיד, כי נראה שחץ לבד ירה כמו שאמר הלא החצי וקרי החצים, להודיע כי חצים שלושה ירה כמו שאמר: שלשת החצים צדה אורה.

[כ, מ]
את כליו -
קשתו וחציו.

[כ, מא]
קם מאצל הנגב -
כי שמע שאמר לנער שיבא העיר וידע כי אין שם אדם אחר, ולפיכך אמר לנער שילך לו כדי שידבר עמו וקם ממקום הסתר.

ופירושו מאצל הנגב –
כתרגומו:

קם מסט' אבן אתא דלקביל דרומ',

כלומר כי דוד היה נסתר אצל האבן לצד דרומה של אבן, כמו שאמר: וישבת אצל האבן האזל ויונתן שם למטרה האבן לצד צפונה, שלא יראה הנער את דוד בלקטו החצים.

עד דוד הגדיל -
לבכות יותר מיהונתן.

[כ, מב]
אשר נשבענו -
וזכור אשר נשבענו שנינו אנחנו והכפל לחזק הענין וכן: ופניתי אני, וראיתי אני והדומים להם שכתבנו בספר מכלל, מבנין פועל הדגש.