[כו, ב]
בחורי ישראל -
מן הקלים, לפיכך נשתנתה תנועת הביונתן תרגם לשו"א, אבל ובחורי ישראל הכריע שהביונתן תרגם בפתח הוא מהדגושים, לפיכך לא נשתנתה התנועה.

[כו, ד]
אל נכון -
באמת ובברור.

וכן תרגם יונתן:

בקשוט.

[כו, ה]
במעגל -
מקום המחנה יקרא מעגל, לפי שחונים שם העם בסבוב.

[כו, ז]
מעוכה -
תקועה הוא קרוב לענין מעוך וכתות.

[כו, ח]
בחנית ובארץ -
אכנו בחנית מכה גדולה עד שאתקע החנית בארץ תחתיו.

וכן תרגם יונתן:

אמחיניה כען במורניתא ואברזיניה בארעא.

ולא אשנה לו -
לא אהיה צריך לשנות לו פעם אחרת, כי באותה מכה אמיתנו.

[כו, י]
חי ה' -
השבועה שלא יומת על ידי, כי ה' יגפנו ונשבע בעבור אבישי שלא יעבור על רצונו ויכנו.

ובדרש:

כי אם ה' יגפנו למה זכר שני פעמים ה'?!
אמר: חי ה' שלא תהרגנו ואם תהרגנו - חי ה' אהרוג אותך.

כי אם ה' יגפנו -
בחולי טרם זמנו, כמו: ויגוף ה' את נבל כלומר על ידי השם יומת ולא על ידי, ומיתתו תהיה קרובה באחת מהשלש.
ועל קירוב מיתתו אמר: כי אם לא כן, מה אמר כל אדם ג"כ מת באחת מהשלש אשר זכר, אלא אמר זה לאבישי להשקיטו, כלומר אל תחוש עליו כי לא יאריך זמנו שימות, או ימות בחולי שיגפנו ה' טרם יומו, שהקציב לו בעת שנולד וזה יקרה לו בעונו.

או יומו יבא -
כלומר או זמנו שקצוב בעת לידתו קרוב הוא וזה אמר דוד מלבו, כי אמר בלבו: כיון שמאס בו השם ית' מהיות מלך וצוה למשחני, לא יתכן שיאריך הזמן, או אפשר כי מפי שמואל אמר שימות בקרוב, ואם כן יתכן לפרש חי ה' כי על אלה הדברים אמר חי ה', כי כן יהיה לו שימות בקרוב באחת מהשלשה, כי כיון שנאמר לו מפי הנבואה יכול להשבע בזה.

או במלחמה ירד ונספה -
ונספה טרם יומו הקצוב לו, כי באלה שני הפנים ימות אדם טרם יומו, או בחולי או בחרב וזו המיתה בעבור עון גדול מעון מי שמת בחולי טרם יומו, ואם יש ביד האדם זכות מוסיפין לו על זמן הקצוב לו גם כן.

וזה הדבר מצאנו לו מחלוקת בין רבותינו ז"ל:

את מספר ימיך אמלא - אלו שני דורות זכה משלימין אותן לו לא זכה פוחתין לו מהם דברי רבי עקיבא, ופרש שני דורות כמו שכתוב: ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו' וזהו שאמר: אמלא - אשלים אותם אליך שלא יפחתו.

וחכמים אומרים:

זכה מוסיפים לו עליהם לא זכה פוחתין לו מהם ופירוש מספר ימיך אמלא אעשה מלוי ותוספת עליהם.

אמרו לו לרבי עקיבא:

הרי הוא אומר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה.
אמר להם: משלו הוסיפו לו.

[כו, יא]
צפחת -
פירש צלוחית.

[כו, יב]
ויקח דוד -
אחר שאמר לאבישי קח נא נתחרט בו ולא רצה שיקרב אבישי אליו, שמא לא יוכל לכבוש את יצרו ויכנו, לפיכך הלך דוד בעצמו ולקח החנית והצפחת.

מראשותי שאול -
המ"ם הוא לשמוש לפיכך היא נקודה בצירי אבל מ"ם מראשותיו בשוא והיא נוספת ואינה לשמוש.

ואין רואה -
לא היה בכל המחנה אדם שהיה ער ורואה בקחתו הצפחת והחנית.

ואין יודע -
אין מרגיש בבואו.

ואין מקיץ -
שלא הקיץ אחד מהם לקול לכתם וקחתם ולקול דבריהם, שהיו מדברים ביניהם.

כי תרדמת ה' -
הסמיכות הוא לאחד משני פנים.

או פירושו תרדמה גדולה, כי הדבר שרוצה להגדילו סומך אותו לאל יתברך, כמו מאפליה שלהבת יה כהררי אל, עיר גדולה לאלהים, ותהי לחרדת אלהים.

או פירושו להודיע כי התרדמה הייתה סבה מאת האל, כדי שלא ירגישו בדוד ובאבישי בקחתם הצפחת והחנית.

[כו, יד]
הלא תענה אבנר -
אחר שקרא אל העם ואל אבנר ולא היו עונים אותו, קרא עוד אל אבנר בשם ואמר הלא תענה אבנר.

ובדרש:

אמר לו דוד, מה יש לך לענות אבנר, הרי אמרת על המערה אילו היה עושה מאומה היינו נכנסין לשם ומחתכין אותו אבר אבר, או שמא אימר בסיר' הוקרע החנית וצפחת, מה יש לך לענות הלא תענה אבנר לא היה לך לענות דבר ונעשה כאלם, הדא הוא דכתיב: האמנם אלם צדק תדברון:

מי אתה קראת אל המלך -
כמו על המלך, כלומר שלא יראת לקרוא במקום שהמלך ישן, לא חששת שתעירהו משנתו בקראך בקול, כי הוא לא היה קורא אל המלך כי אם אל אבנר.
וכן ויך את הפלשתי אל מצחו כמו על מצחו.
אל ההרים לא אכל כמו על ההרים,

ובענין הזה יונתן תרגם:

מאן דין דקרי בריש מלכא.

[כו, טו]
הלא איש אתה -
איש גדול.
וכן: גדעון בן יואש איש ישראל - גדול ישראל.
וכן: כולם אנשים - אנשים גדולים.

ותרגם יונתן:

גבר גיבר את.

שמרת אל אדוניך -
כמו על אדוניך.
וכן אמר אחר כן על אדוניכם.

וכן תרגם יונתן:

על ריבונך,

וכמוהו: אל ההרים לא אכל כמו על ההרים.

[כו, יט]
הסיתך בי -
שם בלבך להרע לי בעוני.

ויונתן תרגם:

אם מן קדם ה' איתגרית בי.

ורז"ל דרשו:

כי בעון שאמר לשון הסתה על הבורא ית', חטא בהסתה

ויסת את דוד בהם.

ירח מנחה -
כלומר אקריב לפניו מנחה שיריחה וירצה בה לכפר עוני ולהסיר שנאתך ממני.

מהסתפח -
מלגור והדבק בנחלת ה'.

לך עבוד אלוהים אחרים -
כאלו אומר לו לך עבוד אלוהים אחרים, כי מגרשים אותי מנחלת ה' לגור בין העכו"ם, אעפ"י שעדיין לא יצא מארץ יהודה, ידע כי יצטרך לצאת כי לא יוכל לברוח מפני שאול אחר זה והוא בארץ יהודה וישראל, וגם הצטרך לו לצאת כשהלך אל אכיש מלך גת, וגם כן הלך למצפה מואב והניח אביו ואמו לפני מלך מואב וישבו שם, אעפ"י שהוא ואנשיו היה הולך ושב בארץ יהודה.

ויונתן תרגם:

למימר איזיל דוד ביני עממיא פלחי טעוותא.

[כו, כ]
אל ייפול דמי ארצה -
שיעמד דמי נגד ה' תמיד לנקום נקמתי כאילו נשפך דמי, כי בכל יום אני בסכנת דמי.

כאשר ירדוף הקורא בהרים -
כאשר ירדוף הרודף את הקורא והקורא הוא עוף הנקרא בלעז פירדיז"י.

ויונתן תרגם:
ירדוף כמו ירדף מנפעל, או כמו שתי' יתרדף מהתפעל.
שתרגם:

כמא דמתרדיף קוראה בטוריא.

[כו, כב]
הנה החנית -
כתיב וקרי חנית והענין אחד.

[כו, כג]
וה' ישיב לאיש -
לאיש שעושה, כמו שעשיתי צדקה ואמונה.

אשר נתנך ה' היום ביד -
כמו: בידי, וכן תרגם יונתן.
וכן: עזי וזמרת יה כמו וזמרתי.
ויתכן לפרש ביד סמוך, ואעפ"י שהוא קמוץ והנסמך חסר ופירושו ביד אחד מאנשי ולא אביתי אני שישלח ידו בך.