רד"ק לשמואל א פרק כז
[כז, א]
אספה -
לשון כליון:
ונואש -
לשון ייאוש.
[כז, ב]
אל אכיש בן מעוך מלך גת -
יש לשאול היאך הלך אליו והוא היה כבר בסכנה עמו עד שהתהולל ונמלט משם?
ויש לפרש: כי בפעם ההיא היה דוד לבדו והתנכר שם וכשראה שהכירוהו פחד, אבל עתה בא בשש מאות איש וקודם שנכנס לגת שלח לאכיש כי התבאש בשאול ובעמו ואם ירצה ישב עמו הוא ואנשיו ויעזרוהו להלחם בישראל, והודיע עצמו כי הוא דוד ואכיש קבלו בשלום וישב עמו.
[כז, ה]
ולמה ישב עבדך -
פירש פן אהיה עליך למשא ודעת דוד היה, כדי שלא ירגישו בו בפשטו על המקומות ושיהיה לו ולאנשיו עיר להם לבדם.
[כז, ו]
למלכי יהודה -
אעפ"י שאנו רואים כי בעת כיבוש הארץ הייתה צקלג לבני יהודה, אפשר כי על שם סופו נכתבה שם.
או אפשר שכבשוה אז ואחרי כן לקחוה פלשתים מידם ומיום שישב בה דוד נשארה לו, על כן הייתה למלכי יהודה מהיום ההוא ומעלה, לפיכך אמר
למלכי יהודה ולא אמר ליהודה.
[כז, ז]
ימים וארבעה חדשים -
לא יתכן לפרש ימים זה שנה, שהרי שאול לא מלך אלא שתי שנים וכל העניינים שהיו לדוד עם שאול אי אפשר שבשמנה חדשים היו.
ועוד כי דוד לא ירד בשדה פלשתים אלא אחר מיתת שמואל ומיתת שמואל לא קדמה למיתת שאול אלא שבעה חדשים, לפיכך אנו מפרשים ימים כמשמעו, ורוצה לומר ארבעה חדשים וקצת ימים מהחדש החמישי.
וכן תרגם יונתן:
יומין וארבעה ירחין,
ובקצת נוסחאות:
יש עידן בעידן וארבעה ירחין,
ר"ל שנה וארבעה חדשים.
[כז, ח]
כי הנה יושבות הארץ אשר מעולם -
פירש: כי אותן משפחות שזכר היו יושבות באותה הארץ מקדם לבטח עד בואכה שורה ועד ארץ מצרים ולפיכך לא היו נשמרים, כי לא הייתה להם מלחמה עם אדם ודוד בא עליהם והכה הארץ ושלל שלל רב ולא היה נודע מי היה עושה להם זאת הרעה, כי לא יחיה איש ואשה.
[כז, י]
אל פשטתם היום -
כמו
אן, פירש כי חיילות פושטים ורצים בארץ לשלול שלל ולבוז בז, כמו לשכה ונשכה.
וכן תרגם יונתן:
לאן אתנגדתון יומא דין.
והחכם רבי יונה פירשו:
בחלוף עי"ן לאל"ף ויהיה מי מסתתר עמו,
כלומר על מי פשטתם.
והחכם רבינו אברהם אבן עזרא פירש:
כמשמעו והוא דרך שאלה, לא פשטתם היום?
והם השיבו: כן פשטנו במקום פלוני ופלוני.
על נגב יהודה -
פעם היו אומרים על נגב יהודה פעמים, על נגב הירחמאלי פעמים, על נגב הקני וירחמאלי היא משפחה משבט יהודה והיא משפחת ירחמאל בן חצרות.
וכן זוכר אותה בשלוח דוד להם מהשלל: ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקני, נראה כי סמוכות היו ערי אלו המשפחות אלו לאלו והקני הוא משפחת יתרו שנתגיירו וישבו בתוך בני יהודה, כמו שכתוב בספר שופטים.
ופרש: דרום
כתרגומו.
[כז, יב]
הבאיש בעמו -
כיון שהוא פושט עליהם תמיד נראה כי נתגרה בעמו שלא ישלים עמהם עוד ומאס בהם, כמו שמואס אדם דבר הנבאש.