[ט, א]
ויהי איש מבן ימין -
כן כתיב בשתי מלות וקרי מבנימן מלה אחת והענין אחד.

קיש בן אביאל -
ובדברי הימים אומר: ונר הוליד את קיש ונר היה בן אביאל והלא היה אחי קיש ואבי אבנר, כמו שאומר בזה הספר.
ויתכן לפרש כי אביאל היה שמו גם כן נר ושני שמות היו לו, כמו שמצאנו כמוהו רבים בדברי הימים והיו לו שני בנים, האחד קרא שמו קיש והאחד קרא שמו נר כשמו, והוא היה אבי אבנר, ומצאתי בויקרא רבה כי עיקר שמו אביאל והיו קוראים שמו נר לפי שהיה מדליק נרות במבואות האפלות.

[ט, ב]
בחור וטוב -
פירש טוב בתואר ובמראה.

וכתרגם יונתן:

עולים ושפיר פירש טוב בתאר וכן טוב ממנו שפיר מיניה.

[ט, ד]
בארץ שלשה -
תרגם יונתן:

בארעא דרומא

וכן תרגם:

מבעל שלושה מארעא דרומא.

בארץ שעלים -
תרגם יונתן:

בארע מתברא.

[ט, ה]
בארץ צוף -
תרגם יונתן:

בארעא דבה נביא.

ודאג לנו -
תרגם יונתן:

ויציף לנא,

כלומר יפחד.

וכן בבראשית רבה:

ואיה השה לעולה - אמר לו: יציף ההוא גברא מכל מקום ה' יראה לו השה.

[ט, ו]
והאיש נכבד -
כלומר נכבד וגדול בדברי הנבואה, כל אשר ידבר בא יבא.

וכן תרגם יונתן:

וגברא מתנבי קשוט כל מה דיתנבי אתקיימא יתקיים.

והוצרך לומר זה, אף על פי שכל נביא אמת כן הוא כי כל מה שידבר בנבואה יבא, אלא לפי שהיה אצלם בזמן ההוא דבר הנבואה יקר עד שהתנבא שמואל והוברי שמים או הקוסמים, שהיו בהם או בעלי אוב אם יאמרו פעמים העתיד או הנעלם יכזבו פעמים רבות, לפיכך אמר כל אשר ידבר בא יבא.

את דרכנו אשר הלכנו עליה -
כלומר הדבר אשר הלכנו בעבורו.

[ט, ז]
ומה נביא לאיש -
לא היו יודעים אם היה מקבל ממון כמו הקוסמים שנותנים להם ממון השואלים מהם.

ותרגם יונתן:

אם מקבל ממון מה נעיל לנביא.

כי הלחם אזל -
וכי לחם היו נותנין לו שכר?!
אלא כך אמרו: אין לנו כסף כי אפילו הלחם אין לנו לצידה ובמה נקנה צידה לדרכנו.

ובדרך הזה תרגם יונתן:

אף אנחנא זודין עטרו מיננא עטרו

פירש סרו והבמות לא סרו
תרגומו:

לא עטרו.

ותשורה אין להביא -
מנחה אין לנו להביא לו.

מה אתנו -
ויונתן תרגם:

ומדעם דכשר לית לאעלא לנביא דה' ומה עמנא למעבד.

[ט, ח]
ויוסף הנער לענות את שאול -
פירוש לדבר, כמו: וענית ואמרת, ויען איוב.
הראשון כי זה תחלת השבת הדבור שהשיב הנער אל שאול בדבר הנביא, ואיך יאמר ויוסף הנער.

וכן תרגם יונתן:

למעני ית שאול.

ולא תרגם לאתבא.

ויתכן לפרשו כמשמעו, עניין מענה שהוא השבת הדבור.

ופרש ויוסף, כי מתחילה אמר שאול לנערו לכה ונשובה וענה לו הנער הנה נא איש האלהים בעיר הזאת, ועתה כשאמר לו שאול ומה נביא לאיש הוסיף הנער לענותו, הנה נמצא בידי רבע שקל.

רבע שקל כסף -
תרגם יונתן:

זוזא חד דכספא כי השקל ארבעה זוזים.

[ט, ט]
כי לנביא היום -
קבלו חז"ל:

כי שמואל הנביא כתב ספרו וזה המעשה היה בסוף ימיו, כי בחיי שאול מת שמואל ושאול לא מלך כי אם שתי שנים.

אם כן מה הוא לפנים או מהו היום?
יתכן לפרש כי קריאת הרואה לנביא כמו שהיה לפנים כן היה היום שכתב שמואל זה, ומה שאמר לפנים, אין רצונו לומר שנפסק היום אלא רוצה לומר, כי מלפנים הייתה זאת הקריאה שקראו לנביא שאול ונערו רואה, כמו שאמרו היש בזה הרואה, איזה בית הרואה, אבל מקרוב בימי שמואל שנפרצה הנבואה ויצאו דברי הנביאים בישראל הן בתוכחות הן בעתידות היו קוראים גם כן לרואה נביא, לפי שלשון נביא הוא לשון דבור מענין ניב שפתים ואף על פי שאינם שורש אחד, ובימי שמואל יש שהיו קוראים רואה בדברי הקדמונים, ויש שהיו קוראים נביא.

ופירוש רואה - שרואה במראה הנבואה העתידות, או מה שמצוה לפי שעה להגיד וכן זאת לפנים בישראל וגו' שלף איש נעלו, כי מלפנים היה ואותו היום גם כן הייתה זאת התעודה ועוד היום, הוא הקנין שקונין בו כל דבר.

[ט, יב]
ותאמרנה יש -
יש בו דרש:

אמרו לו תראה הענן קשור על פתחו כמה דאת אמר:

ויש אשר יהיה הענן.

הנה לפניך -
כנגד שאול, כי הוא הנכבד וחבירו נערו היה.

לעם בבמה -
כל במה בזה הענין.

ובדומה לו תרגם יונתן:

בית אסחרותא,

לפי שהיו זבחי שלמים שהם נאכלין לכל אדם אחר הקטרת חלבים וזריקת דם, והיו עושין אנשי העיר אותו זבח לאכול אותו בבית הבמה אשר עשו אותה לשעה, כי היתר הבמות היה באותו הזמן משחרב שילה והיה המשכן בנוב וכל מקום מאכל קורין אותו מסיבה, לפי שהיתה ישיבתם לאכול במסיבה.

וכן תרגם:

וישבו לאכול לחם ואסחרו,

כמו שאמרו רבותינו ז"ל:

במסיבה הלך אחר זקנה ובלשון ארמית אסחרותא.

[ט, יג]
כבואכם העיר -
כן אמרו רבותינו ז"ל:

מה היה כל האריכות הזה שהאריכו אלו הנערות לדבר?

מהם אמרו:

כדי להסתכל ביופיו של שאול.

ומהם אמרו:

כי מה' היא, לפי שלא הגיע עדין השעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשמואל כעת מחר אשלח אליך איש.

כי הוא יברך הזבח -
תרגם יונתן:

ארי הוא פריס על מזונא,

והוא לשון בוצע בדברי רבותינו ז"ל, בעל הבית בוצע ונקרא המברך תחלה בסעודה בוצע לפי שבוצע הלחם ומברך עליו.

ופירוש יברך הזבח –
יברך על הזבח ואף על פי שעל הלחם היה מברך תחלה, לפי שעיקר סעודה היה הזבח אמר יברך הזבח, או לפי שהזבח היה לו ברכה בפני עצמה, כי כשהיו אוכלין זבחי שלמים היו מברכים עליו: אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לאכול הזבח וברכת הלחם לא הייתה פוטרת של זבח.

הקרואים -
הקרואים והמזומנים לאכול שם.
כתרגומו:

זמיניא.

כהיום -
הכ"ף לאמת הדבר.
וכן: השבעה לי כיום והדומים לו.

[ט, יד]
יוצא לקראתם -
יוצא מבית אח' מן העיר לעלות הבמה ופגע בהם.

[ט, טז]
כעת מחר -
כעת הזאת למחר.

וכן תרגם יונתן:

בעידנא הדין מחר.

כי ראיתי את עמי -
כתרגומו:

ארי גלי קדמי עולבנ' דעמי.

כי באה צעקתו אלי -
כי פלשתים היו נלחמים בהם מעת שזקן שמואל ולא היה יכול להוכיחם חטאו ופלשתים משלו בהם, עד ששמו בארצם נציבים וזעקו אל ה' ואמרו לשמואל להקים להם מלך להושיעם.

[ט, יז]
וה' ענהו -
אמר לו מרוח הנבואה.

וכן תרגם יונתן:

ומן קדם ה' אתאמר ליה.

זה יעצר בעמי -
ימלוך, כמו יורש עצר יורש מלוכה ונקרא המלך עוצר, לפי שעוצר העם שלא ילכו ולא יעשו דבר אלא ברשותו.

ויונתן תרגם:

דין יעדי מרותא מן עמי,

כלומר יסיר המרות והממשלה מן עמי.
ואמר זה בעבור פלשתים שהיו מושלים בהם ואמר יעצור, כלומר שיעצור פלשתים וימנעם מלהלחם בישראל, כמו שאמר והושיע את עמי מיד פלשתים.

[ט, יח]
את שמואל -
כמו אל שמואל.

[ט, יט]
אנכי הרואה -
לא היה זה חוץ מדרך הענוה, כי כיון ששאל לו איזה בית הרואה, לא יתכן שלא יענהו.

ורבותינו ז"ל אמרו:

כי נכשל בזה הדבר כי היה לו לומר שאל לאחרים או כיוצא בזה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הוא הרואה?!
בשעה שאמר לו: לך ואשלחך אל ישי בית הלחמי וגו' וירא את אליאב.
אמר לו הקדוש ב"ה: לא אמרת אנכי הרואה, אל תבט אל מראהו.

וכל אשר בלבבך אגיד לך -
דבר האתונות וזולתו ממה שיש בלבו לשאול.

[ט, כ]
שלשת הימים -
לא אמר שלשת ימים על אבדת האתונות אלא על בקשתם.

וכן תרגם יונתן:

ועל עיסק אתניא דאבדא לך ואת אתיתא למיבעיהון יומא דנן תלתא יומין.

ולמי כל חמדת ישראל -
בזה הדבר רמז לו דבר המלוכה.

[[ט, כב]
ויביאם לשכתה -
אל הלשכה וענינו חדר וזאת הלשכה הייתה בית הבמה אשר שם אכלו הקרואים.

וכן תרגם יונתן:

ואעלינון לבית אסחרות'.

כשלשים איש -
הכ"ף היא כ"ף השיעור, ר"ל שלשים פחות מעט או יותר מעט.

[ט, כד]
את השוק והעליה -
פירש ואשר עליה והוא הירך.

וכן תרגם יונתן:

וירכיה,

ובדברי רבותינו ז"ל:

מאי והעליה?
ר' יוחנן אומר: שוק ואליה.
ר' אליעזר אומר: שוק וחזה.
ר' שמואל בר נחמני אומר: שוק ושופי ומאי והעליה דשופי עילוויה שוק.

ויאמר הנה הנשאר -
פירש ויאמר שמואל לשאול הנה זאת המנה הנשארת לבדה חלוקה מהמנות האחרות אשר סדרתי לקרואים, וזאת המנחה אמרתי לטבח להצניעה לבדה לשים לפניך אכול, כי למועד הזה הוא שמור לך את זה החלק כשאמרתי לטבח העם קראתי הכן המנות ואמרתי לשמור זה לך החלק, כי ידעתי בואך.

[ט, כו]
ויהי כעלות השחר -
בכ"ף.

[ט, כז]
ויעבור לפנינו -
שלא ישמע את דברינו.

עמוד כיום -
ולא אמר שיעמוד היום בעיר, שהרי באותו היום הלך לו, שהרי אמר לו: ואשלחך.
ועוד שאמר לו: בלכתך היום מעמדי אלא פירוש כיום לאמת הדבר, כמו השבעה לי כיום

ופירש עמוד –
עמוד עד שאדבר עמך.