[טז, ב]
ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני -
רוצה לומר שאם ידע שאול שאני הולך למשוח מלך אחר, יהרגני.

ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך -
ידמה שהרצון בזה, שלקחה לזבוח זבח שלמים, וכבר היה אפשר לו זה כי אז נתרו הבמות, והיה אפשר לו להקריבו בבמת יחיד, ואע"פ שהיה המשכן בנוב.

וכבר אמר לי אחד מחכמי דורינו שמו ר' שלמה הנשיא, בפירוש זה הפסוק דבר נאות מאד לפי הפשט, וזה שהוא רואה שכבר בחר השם יתברך עגלה, להעיר על שכבר נמצא חלל באדמה לא נודע מי הכהו, והיה הולך לערוף העגלה ולזה לא היה לשאול לחקור איך היה הולך במקום ההוא עם העגלה, כי העגלה תערף באי זה מקום ימצא בו החלל באדמה, והיה אומר על צד מליצת השיר, כי היה לשאול לירא מהריגתו, בראותו העגלה שהיה הכונה בו לאמת מי הוא המכה, ולזה היה לו להתרחק מהריגת שמואל.
והנה אמרו ואמרת לזבוח לה' באתי לפי זה הפירוש הוא, לפי הנראה בעיני, כי כאשר יבא לבית לחם ויתבאר להם שלא נמצא חלל באדמה על זה האופן, יאמר לאנשי המקום ההוא שהוא בא לזבוח לה', וזה נאות מאד. ולזה תמצא שלא דרש שמואל מאנשי בית לחם יהודה כי אם ישי ובניו, כדי שלא יתגלה סודו.

[טז, ו-ז]
אך נגד ה' משיחו -
יש שפירשו שהוא כאשר ראה אליאב בלתי ראוי למלוכה, אמר על שאול כי נגד ה' משיחו, וקרא משיחו שאול, כי הוא היה משוח על יד שמואל והנה אמר לו השם שלא יביט אל מראה שאול ואל גבה קומתו כי מאסהו כמו שקדם באמרו כי מאסת דבר ה' וימאסך ממלך, אלא שכבר יקשה לזה הפירוש אמרו גם בזה לא בחר ה' כי לפי זה הפירוש לא תהיה הוראה מדברי ה' יתברך לשמואל שלא בחר באליאב, אבל יראה ממנו הפך זה.
והנראה בעיני כי אמר שמואל אך נגד ה' משיחו כאשר ראה אליאב, לחשבו שיהיה הוא הראוי למלוכה מצד מראהו שהיה טוב וגובה קומתו שהוא ראוי למלך, למען יהיה לו כח גבורה להלחם מלחמות ה’. וענהו ה' שלא יביט אל מראה אליאב ואל גובה קומתו כי מאסהו מצד שאין לבבו ישר, כי ה' יתברך יראה ללב והנראה בעיני ה' איננו ראוי למלך.

[טז, ח]
וכאשר הבין זה שמואל מדברי ה' יתברך, אז אמר לישי שיקרא לאחר מבניו, כי לא בחר ה' בזה וקרא אל אבינדב אך קצר הכתוב ובסוף הענין נמשח דוד.

[טז, יג]
וידמה שכבר נמשח בשמן המשחה ולא צוהו בלכתו שם שימלא קרנו. והנה מהיום ההוא צלחה רוח ה' אל דוד בדרך שהיה מצליח בכל אשר היה עושה.

[טז, יד]
וסרה רוח ה' מעם שאול -
שהיתה לו תחלה בכל אשר יפנה, וסבב ה' יתברך שתבעתהו רוח רעה להמיתו בלא עתו, כי מאסהו ממלך, עם שזה היה כלי להתקרב דוד אל המלוכה, ברוך השם אשר לו נתכנו עלילות.

[טז, יח]
וגבור חיל ואיש מלחמה -
הנה קרא גבור חיל מי שהוא בעל אומץ ותוקף ואיש מלחמה מי שהוא יודע להמציא תחבולות עם אויביו וינצחם. והנה תאר דוד באלו התארים, כי מי שיש לו אלו המידות יותר ראוי לבא בהיכל מלך, ואף על פי שלא היה המבוקש ממנו תחלה כי אם שיהיה מטיב לנגן.

ונבון דבר -
הוא האיש המכלכל דבריו במשפט ובתבונה. ואיש תאר, ולזה הוא יותר ראוי לבא בהיכלי מלך. וה' עמו, כל אשר הוא עושה ה' מצליח. ולזה אפשר שתסור הרוח הרעה ממך בהיותו עמך, כי מברכת המצליחים יתברכו אדניהם, עם שזה גם כן היה סיבה אל שיהיה דוד ראוי יותר לבא בהיכלי מלך, ולזה שבחוהו בכל אלו התארים, כי כבר ימצאו רבים מטיבים לנגן, אך אינם שלמים באלו הענינים כדוד, ולזה בחרוהו מבין שאר המנגנים.