[כ, ב ]
ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת -
יתכן שכבר חשב יהונתן שמה שהיה שאול רודף דוד להרגו, לא יהיה כי אם בסבת הרוח הרעה שהיתה מבעתת אותו, אך בהיות שאול בדעתו השלם, לא היתה כונתו להרע לדוד כי כבר נשבע לו חי ה' אם יומת.

[כ, ג]
כפשע ביני ובין המות -
רוצה לומר שיעור מועט כאילו תאמר פסיעה אחת, וזה מבואר מאד בעת שהיה דוד מנגן לפניו, כי לולי נטה מפניו מעט, הרגו בחניתו.

[כ, ה]
ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול -
רוצה לומר, מנהגי לשבת עם המלך לאכול בכמו היום הזה, ולזה ירגיש המלך שאינני שם וישאל מה הסיבה בזה. עד הערב השלישית, הוא ערב יום החדש השני, כי הוא שלישית לערב ההוא.

[כ, ו]
כי זבח הימים שם לכל המשפחה -
יתכן שעל דבר נס עשה השם יתברך להם, היו עושים שנה בשנה ביום ההוא זבחי שלמים, וזה היה נקרא זבח שלמים לכל המשפחה.

[כ, ט]
חלילה לך -
רוצה לומר חלילה לך מחשוד אותי בזה שארצה שתמות ביד אבי, כי בודאי אם אדע שכלתה הרעה מעם אבי לבא אליך אגיד לך כדי שתמלט.

[כ, י]
ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה -
רוצה לומר מי יגיד לי אם חרה יחרה לו כדי שאשתדל להמלט ממנו, או מה יענך קשה כי יוכר מהדברים ההם הרבה מכוונתו, או ירצה בזה והוא מי יגיד לי אם יאמר טוב, כדי שלא אסתר מפניו ולא אכעיסנו כנגדי, או מי יגיד לי אם חרה יחרה לו ויענך אביך קשה מה יהיו הדברים ההם הקשים, כדי שאתנהג בזה לפי הראוי.

[כ, יא]
לכה ונצא השדה -
היתה עצתו שיצאו השדה, כדי שיוכלו לדבר שם כל רצונם, כי שם יראו מי סביבם, ולא יראו זה בהיותם בבית או בעיר.

[כ, יד]
ולא אם עודני חי וגו' -
רוצה לומר איני ירא, אם עודני חי בהיותך מולך שלא תעשה עמי חסד ה' ולא אמות.

[כ, טו]
וגם אחרי מותי איני ירא שתכרית חסדך מעם ביתי עד עולם, ולא בעת שיכרת ה' יתברך את אויבי דוד מעל פני האדמ, איני ירא שתכרית חסדך מעם ביתי שהוא ממשפחת אויבי דוד.

[כ, טז]
והנה כרת יהונתן גם כן ברית עם בית דוד, רוצה לומר שאין בריתו עם דוד לבד אבל עם בית דוד בכללם לשמרם מהרע כפי היכולת, וקלל יהונתן עצמו, אם יעבור על זה הברית לבגוד בדוד ובביתו, ואמר שה' יתברך יבקש מיד אויבי דוד ויפרע מהם אם יבגוד בזה הברית.

[כ, יז]
והוסיף גם כן יהונתן להשביע את דוד בדרך שיהיה ברית שלום ביניהם, מצד חוזק אהבתו אותו כי אהבת נפשו אהבו.

[כ, יט]
ושלשת תרד מאד -
רוצה לומר שישבו שם עד הערב השלישית, כמו שאמר דוד, או יהיה הרצון בזה שישב שם עד בקר היום השלישי מהחדש; וכן נראה ממה שאמר אחר זה ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ותרד מאד בעמק באופן שלא יראה אותך שום אדם. ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה, שנסתרת בשדה ודברתי אל אבי עליך טובה, עד שנשבע שלא ימיתך. אצל האבן האזל. לפי שהמקום ההוא היה רחב יחד מקום מוגבל ממנו, והוא אצל האבן האזל ואחשוב שנקראת כן, שהיתה סימן להולכי דרכים.

[כ, כ]
צדה אורה -
רוצה לומר לצד האבן, אורה בדרך שתהיה האבן לי למטרה.

[כ, כא]
החצים ממך והנה -
הוא אות שישוב דוד ליהונתן; ואמנם יהיה זה כשיהיה יהונתן מורה החצים בדרך שלא יגיעו עד האבן שהיתה למטרה, וכאשר יאמר הלא החצי ממך והלאה הוא אות שיסור דוד מעליו וזה מבואר מצד הלשון; ואמנם יהיה זה כשיהיה יהונתן מורה החצים באופן שיעברו האבן שהיתה למטרה.

[כ, כו]
כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור -
הרצון בזה לפי מה שאחשוב, שכבר אמר שאול מקרה הוא שקרה שלא בא דוד אל הלחם, לא במרד ולא במעל ממנו ולא בכונה; או אולי בלתי טהור הוא ששמש מטתו והוא טמא עד הערב, כי דוד הוא לא טהור רוצה לומר שלא נשמר מלשמש מטתו כי טבעו היה נוטה אל רבוי המשגל, כמו שנתבאר מענינו. ולזה נשמר מלבא אל שולחן המלך, כי לא נכון שיאכלו הטמא והטהור יחדו בשלחן המלך, עם שכבר אפשר שהיו אוכלים זבחי שלמים.

[כ, כט]
והוא צוה לי אחי -
הוא על דרך אמרו: ותפתח ותראהו את הילד, שבאר אחר הכנוי הנושא והרצון בזה שאחיו צוה לדוד שילך שם.

[כ, ל]
בן נעות המרדות -
רוצה לומר מעוותת המוסר, כאילו יאמר שלא הוכיחתו אמו בקטנותו ולזה לא קבל מוסר כראוי, ויהיה הרצון במרדות, מוסר ובזה אמרו רבותינו: מכת מרדות או יהיה הרצון במרדות, ממשלה, מענין וירד מים עד ים והוא היותר נכון.
וירצה בזה שהוא בן אשה שאינה ראויה לממשלה, אבל היא מעוותת בדבר הממשלה, כי אין מינה נאות לאדנות, ובזה יאמר ביהונתן שהוא בלתי ראוי לממשלה, כי הוא בוחר במה שימנעהו ממלוך על ישראל והוא דוד.

[כ, לד]
כי נעצב אל דוד כי הכלימו אביו -
באר בזה ששני דברים היו סיבה, שלא אכל יהונתן ביום החדש השני לחם:
האחד כי היה נעצב אל דוד שיצטרך שיפרד ממנו מפחד אביו, והיא היתה הסיבה היותר חזקה ולזה הקדימה,
והסיבה השנית היא כי הכלימו אביו במה שקרא לו בן נעות המרדות.

[כ, לו]
רוץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה -
קצר הכתוב וזה כי הוא באר לנער אי זה דבר ישים לו למטרה והוא האבן האזל.

והוא ירה החצי להעבירו -
רוצה לומר שיהונתן ירה חצו בחוזק כנגד מקום אחר יותר רחוק מהאבן ההוא, כדי שיעבור החץ המקום שהגביל הנער.

[כ, לז]
עד מקום החצי אשר ירה יהונתן -
רוצה לומר עד המקום שאמר לנער שישים לו למטרה והוא אבן האזל והנה עבר החץ המקום ההוא, כי יהונתן השתדל בזה כמו שקדם, כדי שיאמר לנער הלא החצי ממך והלאה ויבין דוד כי שלחהו ה' יתברך וימלט כאשר יוכל.

[כ, מ]
והנה היה ירא יהונתן שלא יוכל לדבר עמו פנים בפנים, ולזה הוצרך לזאת האות, כי אולי יבאו אנשים בשדה ההוא ולא יוכל דוד לצאת אל יהונתן לדבר עמו, אך אחר שראה יהונתן שלא היו שם כי אם הוא ונערו, שלח נערו אל העיר.

[כ, מא]
והרגיש דוד כי אין שם איש ולזה שלח יהונתן נערו, וקם דוד מהמקום שהיה נסתר בו ונתן תודה ליהונתן והשתחוה לו שלש פעמים.

ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל -
רוצה לומר שדוד הגדיל לבכות יותר מן הראוי לו, למה שהיה בו מן הפחד מפני שאול.

[כ, מב]
ולזה מהר יהונתן לשלוח את דוד, ונפרדו איש מעל אחיו.