[כג, ג]
הנה אנחנו פה ביהודה יראים -
רוצה לומר שאף על פי שאנחנו תוך בני יהודה, אנחנו יראים מפני שאול, ואיך נוסיף על יראתנו יראת מערכות פלשתים?
והנה שאל עוד דוד באלהים בעבור אנשיו, ועל השנות היעוד האמינו אנשי דוד בו, אך דוד האמין בו בראשונה.
ויתכן שנאמר והוא הנכון לפי מה שאחשוב, כי הלשון הראשון הוא מסופק וכבר אפשר שיובן שאם ילך והכה בפלשתים, הנה יושיע את קעילה לא בזולת זה, אבל לא יהיה בזה המאמר הבטחה שיכה את הפלשתים, ולזה יראו אנשי דוד מרדת קעילה. הלא תראה בענין פילגש בגבעה מה שקרה לישראל מהרע, מפני הספוק שהיה בלשון כאשר שאלו באלהים, כשלא דקדקו בו, ולזה הסכים דוד לשאול באלהים פעם שנית על זה ובא אליו הלשון בזולת שום ספק שירד קעילה וה' יתברך יתן את פלשתים בידו.

[כג, ז]
נכר אותו אלהים בידי -
הוא מענין פן ינכרו צרימו, והרצון בזה שה' יתברך הסיר ממנו ההכרה והבחינה כדי שיפול בידי, וזה שאם היה מתנהג בטוב העצה, היה נשמר מהכנס בעיר מוקפת חומה הנסגרת בחומה דלתים ובריח כי בבא עליו שם לא יוכל להמלט ללכת ולנוס אנה ואנה. והנה חשב שאול שלא יגלה שום אדם זה הסוד לדוד, וכבר סבב ה' יתברך שנגלה לו הסוד הזה.

[כג, ט]
מחריש הרעה -
הוא מענין אל תחרוש על רעך רעה, והרצון בזה ששאול היה מסבב שישתדל עם כל ישראל להביא הרעה על דוד.

[כג, יא]
היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר ה' ירד -
מזה המקום נוכל ללמד שהנשאלים באורים ותומים אין נשאלין בהם אלא שאלה אחת לבד, לא יהיו נשאלין בהם שתי שאלות יחד או יותר, ולזה תמצא כי כששאל דוד על שתי שאלות לא באהו המענה כי אם באחת מהן.

[כג, טו]
בחרשה -
רוצה לומר ביער, כי אף על פי שהיה במדבר זיף שאין עוברין בני אדם שם, הנה להציל עצמו מן הסכנה מיד שאול היה נסתר ביער.

[כג, יח]
וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו -
באר לנו בזה כי נשען דוד בברית יהונתן עמו שלא יגלה מקומו לאביו ואע"פ שנתפרסם ליהונתן כי דוד יקח הממלכה ותסור ממנו, ולזה ספר שלא נמנע דוד אחר זה מלשבת ביער ההוא.

[כג, כב]
כי אמר אלי ערום יערים הוא -
רוצה לומר הוא חסר מי האומר זה וכן ותכל דוד הוא חסר מי הוא המשתוקק, והרצון בו ותכל נפש דוד וכן יהיה הרצון בזה המקום, כי אמר לבי אלי שהוא יתנהג בערמה ויתראה במקום אחר, והוא בלתי מתחבא שם בלתי על המעט, ולזה הזהירם שיחקרו מכל המחבואים אשר יתחבא שם; או יהיה אמרו כי אמר אלי שב אל דוד, והרצון שדוד אמר אליו בהיותו עמו שהוא מתנהג בערמה, ובתחבולות יעשה לו מלחמה.

[כג, כז]
ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה -
באר בזה הספור מה נפלא עוצם השגחת השם על אהוביו, ואיך הציל דוד עם היותו בעוצם הסכנה.