[כח, ו]
ולא ענהו ה' גם בחלומות גם באורים גם בנביאים -
מלת גם הראשון הוא להורות שלא ענהו באחד מאלו האופנים, על דרך אמרו: גם לי גם לך לא יהיה, והרצון שלא ענהו בחלומות על יד בעלי החלומות הצודקים, כשהיו משימים רעיוניהם בהקיץ על זאת השאלה, כדי שתבא להם ההודעה בחלום.
ויותר נפלא מזה שלא ענהו באורים אשר מדרך הנשאל בהם שיבא לו מענה, אם לא יהיה זה בסבת חטא כמו שמצאנו בשאול כששאל באלהים שלא ענהו, מצד מה שעבר יהונתן בנו על השבועה, במה שטעם מהדבש.
וידמה שלא היה שם כהן ראוי שתשרה עליו רוח הקדש, להיות נשאל באורים ובתומים, כי כבר הרג שאול נוב עיר הכהנים שהיו בה הכהנים החשובים, והנמלט מהם היה עם דוד, או היתה הסיבה על שלא באהו מענה חטא שאול, או יתקבצו שתי הסבות יחד.
ויותר נפלא מזה שלא ענהו על יד הנביאים עם רבוים, כמו שקדם באומרו: וירא את להקת הנביאים.

[כח, ז]
בקשו לי אשת בעלת אוב -
הנה זה היה חטא עצום ולזה גנה שאול על זה החטא, כמו שנזכרו חטאיו וגם שאל באוב לדרוש.

[כח, ח]
ויתחפש שאול -
רוצה לומר שנה בגדיו כדי שלא יכירוהו רואיו, וישיג מפני זה מבוקשו על יד האשה בעלת אוב.

קסמי נא לי באוב -
ראוי שתדע כי ענין האוב הוא לעורר הדמיון, כדי שיגיע לו מין ממיני הקסם, ולזה לא ישמע קולו כי אם לשואל ,והוא ישמע קול נמוך מאד, כאמרו והיה כאוב מארץ קולך, וכבר בארנו בשני מספר מלחמות ה’ מה שיש בענין ההודעה אשר תגיע בקסם מהחסרון.

והנה אמרו ז"ל שענין האוב הוא שהמעלה את המת הוא בלתי שומע דבר, אבל רואה תמונת המת הוא, והשואל לא יראה התמונה ההיא אבל ישמע דברים מה לפי מחשבתו על שאלתו, ולזה לא ראה תמונת שמואל זולת האשה אשר העלתהו; ולא שמעה היא הדברים אבל שמע אותם שאול, כי היא שמה התבודדותה בדבר התמונה ההיא, ולזה הראתהו לה דמיונה, אחר עשותה פעולות מה לעורר דמיונה והתבודדותה בזה.
ואולם שאול לבדו שמע אלו הדברים, להתבודד דמיונו בדבר השאלה, עם מה שעוררה היא דמיונו בפעולות שעשתה, ולזה ייוחס זה הקסם לה, ומפני זה אמר: קסמי נא לי באוב.

[כח, יב-יג]
וידמה כי אחר שעשתה מה שעשתה לעורר זה הקסם, נתברר לה מי הוא זה אשר העלתה אותו, ושהשואל ממנה זה הוא שאול, ולזה זעקה האשה בקול גדול, בראותה תמונת מי שהעלתהו, כי ממנה התבאר לה שאשר העלתה אותו הוא שמואל הנביא, לא איש אחר שיהיה שמו שמואל, ושהשואל ממנה הוא שאול.

[כח, טז]
ויהי ערך -
רוצה לומר שונאך.

[כח, יט]
מחר אתה ובניך עמי -
רוצה לומר שיהיו מתים כמוהו, והנה בענין ההודעה ההיא אשר הגיע לשאול ספקות, ראוי שנשתדל בהתרתם.
הספק האחד - איך יתכן שתגיע נבואה לשמואל אחר המות וזה בלתי אפשר לפי מה שביארנו מענין הנבואה ומהותה בשני מספר מלחמות ה’, כל שכן שיגיע ממנו דבור מורגש לשאול עם העדר ממנו כלי הדבור?
והספק השני - איך יתכן שיגיע באמצעות העלאה באוב מאמר כזה שהוא נבואיי, לפי מה שביארנו מענין אלו ההודעות במאמר השני מספר מלחמות ה’?

ואנחנו אומרים בהתר הספק הראשון כי על דרך האמת לא הועלה ממנו ולא הגיע ממנו דבור לשאול על דרך האמת, אבל היה זה כלו פועל מפעלות הדמיון כמו שזכרנו. ומזה הצד הותר הספק הראשון.
ואולם הספק השני יותר ממה שאומר והוא, כי שאול היה לו כח מה נבואיי, כאמרו: הגם שאול בנביאים; והנה עם התעוררות דמיונו מזה הפעל, ומה שהתאמת לו מדברי שמואל בחייו, שנתבאר לו מהם שהשם יתברך קרע הממלכה ממנו ונתנה לדוד, כמו שאמר שאול לדוד: ידעתי כי מלוך תמלוך וגו' ונתבאר לו בחוש היות השם יתברך עם דוד והיותו סר מעם שאול, הגיעו מזאת הפעולה כל אלו הדברים הנזכרים פה וקצתם היו נודעים לו קודם זה וקצתם נודעו לו בזה המקום מצד כח מה נבואיי, והוא אמרו: ויתן ה' גם את ישראל ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי וגו' ובכאן הותרו אלו הספקות באופן שלם לפי הנראה לנו.