[כט, ב]
יש לשאול איך הסכים דוד ללכת עם אכיש להלחם עם ישראל?
אלא שהתר זה הספק איננו ממה שיקשה, וזה כי דוד הוכרח למלאת מצות אכיש מצד היותו תחתיו, ומפני מה שגלה לו שהוא תמיד פושט על ישראל, להראות לו כי נבאש את עמו. והנה היתה מחשבת דוד בלכתו, להיות לשטן לפלשתים ולסכל עצתם על ישראל, כי זה ממה שיקל לו עשייתו אחר שהם בוטחים בו.

[כט, י]
ועבדי אדניך אשר באו אתך -
הם אנשי דוד, כי לא רצה שישובו כי אם העברים.

והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו -
רוצה לומר תכף שיהיה האור לכם ואמר לו זה, שלא יסתכנו על יד אנשי המלחמה.