פרק י, ב
עם קבורת רחל בגבול בנימן. והלא קבורת רחל בגבול יהודה בבית לחם, אלא עכשיו הם בקבורת רחל, וכשתפגע בהם תמצאם בגבול בנימן בצלצח, כך שנויה בתוספתא דסוטה פרק יא. צלצח. צל לצח של הקב"ה, שהוא צח ואדום, והיא ירושלים. ודאג לכם. יירא עליכם, כל לשון דאגה, לשון יראה, דושטו"ר בלע"ז.

פרק י, ג
אילון תבור. מישר תבור.

פרק י, ה
גבעת האלהים. גבעת קרית יערים, אשר עכשיו ארון האלהים שם. נציבי פלשתים. סרדיוטות שמינו על ישראל, שהיו רודין בה, ומושיבים נציבים בערי ישראל. חבל נביאים. תרגם יונתן: סיעת ספריא. חבל. סיעה, וכן (שמואל-ב כב ו,) 'חבלי שאול סבוני', משרית רשיעיא אקפוני. מהבמה. תרגם יונתן: מבית אסחרותא.

פרק י, ז
כי תבאנה האותות האלה לך. ותדע כי דברי אמת, וכשם שבאו לך אותות הללו, כך יתקיים דבר המלוכה. עשה לך אשר תמצא ידך. אתקין לך מאני מלכותא, והכן לך טכסיסי המלוכה כמו שתוכל.

פרק י, ח
וירדת לפני הגלגל. ולאחר שתמלוך, תרד הגלגל לפני, קודם שארד אני. והנה אנכי ירד אליך. לסוף שבעת ימים שתרד אתה. תוחל. תמתין.

פרק י, ט
לב אחר. רוח גבורת מלכות.

פרק י, יב
ומי אביהם. מה תימה לך בדבר מי אביהם של נביאים, וכי נבואה ירושה היא.

פרק י, טז
ואת דבר המלוכה לא הגיד. דרך צניעות היתה בו.

פרק י, כא
וילכד שאול. אף על פי שלא היה שם, נפל הגורל עליו, שהיו כתובין שמם באיגרות ונתונין בקופסא, והנביא מכניס ידו ונוטל איגרת אחת.

פרק י, כב
נחבא אל הכלים. בבית שנתנו שם הבאין כליהן, שהיה בורח מן הגדולה. ומדרש אגדה רבי תנחומא, ואל הכלים, באורים ותומים, אמר, שמא איני ראוי לגדולה עד שישאלו באורים ותומים, ושאלו ועלה בידו.

פרק י, כו
אשר נגע אלהים. גברין דחלי חטאה דאתיהב דחלא מן קדם ה' בלבהון.