פרק טז, א
בית הלחמי. בבית לחם, וכן דרך כל דבר ששמו בשתי תיבות, כמו, בית לחם, בית שמש, בית אל, קרית ארבע, אם בא להטיל בו ה"א, מטיל בין שתי התיבות, כגון, קרית הארבע, בית האלי, בית הלחמי.

פרק טז, ד
ויחרדו. מהרו לצאת לקראתו.

פרק טז, ו
ויאמר אך נגד ה' משיחו. ויאמר בלבו, אך אמת הוא זה שזה הגון למלכות.

פרק טז, ז
אל תבט אל מראהו. אל יופי תארו. כי מאסתיהו. לפי שכעסן הוא, כמה שנאמר (לקמן יז כח,) 'ויחר אף אליאב בדוד'. כי לא אשר יראה האדם. אף על פי שקראת לעצמך רואה, שאמרת לשאול (לעיל ט יט,) 'אנכי הרואה', כאן אני מודיעך שאינך רואה.

פרק טז, ט
ויעבר ישי שמה. הוא שמעא.

פרק טז, יא
שאר הקטן. נשאר הקטן. לא נסוב. לא נשב לאכול, כל מושב סעודה קרויה הסבה.

פרק טז, יג
ותצלח רוח ה'. רוח גבורה.

פרק טז, טז
עבדיך לפניך. הנה עבדיך לפניך אשר יעשו מצותיך.

פרק טז, יח
אחד מהנערים. מיוחד שבהם, דואג האדומי. יודע נגן. כל עצמו נתכוון להכניס עין רעה של שאול בדוד, שיתקנא בו.