רשי, שמואל א פרק ג
פרק ג, א
היה יקר. היה מנוע, וכן (משלי יז כז,) 'יקר רוח איש תבונה', מנוע דברים, אדם מבין.
אין חזון נפרץ. [תרגום] לית נבואה גליא. נפרץ. לשון (בראשית כח יד,) 'ופרצת ימה וקדמה'.
פרק ג, ג
ושמואל שוכב במקומו. בעזרת הלוים השומרים בית המקדש, כן תרגם יונתן: ושמואל שכיב בעזרת לואי בהיכל ה' אשר שם ארון האלהים.
פרק ג, ד
ויקרא ה'. וקול יצא מהיכל ה' מבית קדשי הקדשים, שקרא שמואל, סוף המקרא העליון מחובר לראש המקרא התחתון, זהו שאמר הכתוב (איוב לז ה,) 'ירעם אל בקולו נפלאות', עלי היה כהן ושומר מבפנים, ושמואל היה לוי ושוכב מבחוץ, וקפץ הקול דרך עלי לשמואל, במסכת תמיד.
פרק ג, ז
טרם ידע את ה'. עדיין לא היה מכיר ענין קול נבואה, כל טרם שבמקרא, לשון עדיין לא, כתרגומו, עד לא, ואינו לשון לפני, וזה יוכיח, ועוד, (שמות ט ל,) 'כי טרם תיראון', מפורש ממנו, וכן (בראשית ב ה,) 'וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ'.
פרק ג, י
ויאמר שמואל דבר. ולא הזכיר שם מקום כמו שציוהו עלי, אמר שמא קול אחר הוא.
פרק ג, יא
עושה דבר. היא לקיחת הארון ביד פלשתים.
תצלינה. לשון צלצלים, טנטיני"ר בלע"ז.
פרק ג, יב
החל וכלה. אותו היום תתחיל גזירתי על בית עלי, שימותו חפני ופנחס, ומכאן ואילך אכלה גזירתי ואשלימה עליהם מדור אל דור, להמיתם אנשים בני שמונה עשרה שנה.
החל וכלה. אקומינצ"ט אאישפליימנ"ט בלע"ז.
פרק ג, יג
כי מקללים להם בניו. מקללים לי היה לו לומר, אלא שכנה הכתוב.
מקללים. מקילים, וכן כל קללה, לשון קלות ובזיון הוא.
ולא כהה. לא הכהה פניהם להעבירם מגדולתן.
פרק ג, יז
כה יעשה לך. כאותה קללה עצמה, שלא יהיה לך בנים הגונים, וכן עלתה בו, ואף על פי שהגיד לו ולא כחד, מכאן אמרו (מכות יא א,) קללת חכם אפילו על תנאי היא באה.
ה' הוא. אדון הוא, והכל שלו.
פרק ג, כא
כי נגלה ה' אל שמואל. לפי שאמר למעלה ודבר ה' היה יקר בימים ההם, אמר כאן כי מעתה בשביל שמואל, נגלה ושנה והרגיל להגלות.