פרק ל, ט
ויבואו עד נחל הבשור. שש מאות איש. והנותרים עמדו. כשהגיעו לנחל הבשור, היו בהם עייפים, ונותרו שם מקצתן.

פרק ל, י
אשר פגרו. אשר נמנעו, ואומר אני לשון ארמי הוא, תרגום של ונהרסו.

פרק ל, יד
נגב הכרתי. לדרום של פלשתים, מצינו במקום אחר פלשתים נקראים גוי כרתים, (צפניה ב ה,) יושבי חבל הים גוי כרתים.

פרק ל, יז
למחרתם. למודים הם עמלקים ללקות ביום מחר, כמו שנאמר (שמות יז ט,) 'מחר אנכי נצב וגו'', לכך נאמר למחרתם.

פרק ל, כ
את כל הצאן והבקר. ששבה הגדוד מנגב יהודה ומנגב כלב. נהגו. אנשים מנהיגים והולכים לפני המקנה ההוא, להתכבד ולהתהלל, זה שלל דוד.

פרק ל, כה
מהיום ההוא ומעלה. לא נאמר והלאה, אלא ומעלה, כבר הנהיג אברהם בחוק זה (בראשית יד כד,) 'בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו'', הם היושבים על הכלים, וחלק האנשים, ההולכים במלחמה בבראשית רבה (מג ט).

פרק ל, כו
לרעהו. לאוהביו.

פרק ל, לא
אשר התהלך שם דוד. שהיו מחבאים אותו מפני שאול.