ואני זקנתי ושבתי
זה אחד מחמשה דברים שהם מכופלין:
זקנתי ושבתי,
משפטי ודיני,
שהדי ועדי,
פרא וערוד.
עצמיו גרמיו.

הנני ענו בי
אמר ר' אבא בר כהנא:
קשה הוא הגזל ששני גדולי עולם נצרכו להתוכח עליו משה ושמואל.
משה אמר: לא חמור אחד מהם נשאתי.

ר' חנינא בר שילא ור' יהושע דסכנין בשם רבי לוי:
וכי מה הניח משה לקפחנים ולגנבים?!
אלא אמר משה: בשעה שישראל מתנודדין ממסע למסע לא אמרתי לאחד מהם טול כלי זה בידך, טול כלי זה על חמורך, אלא נשאתי אני בעצמי ונטלתי וטענתי, כמה דאת אמר: ויקח משה את אשתו ואת בניו.

אמר ר' יוחנן:
גדול הדור בשעה שהולך לעשות צרכי צבור, ממי הוא צריך ליטול החמור לא משל צבור?!
ברם הכא: ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו'.
שמואל אמר: הנני ענו בי וגו' ואשיב לכם.

אמר ר' יוסי:
עשיר גדול היה שמואל, שאילו תבעו מידו ספוק בידו להחזיר.

את שור מי לקחתי
שור שהייתי מקריב לקרבנותיהם ומבקש רחמים עליהם, וכל למשוח עליהם [מלך] משלי היה, שנאמר: עגלת בקר תקח בידך.
וכן הוא אומר: כי זבח היום לעם בבמה, לא נטלתי משלהם.
ובשעה שהייתי חוזר ועושה דיניהם והולך וסובב עיירות ישראל, שנאמר: והלך מדי שנה בשנה דרך העולם בעלי דינין הולכים אצל הדיין, משה אמר: כי יהיה להם דבר בא אלי, ואני לא עשיתי כן, אלא אני טורח והולך אצלם.

אמר רבי אלעזר:
בשלשה מקומות הופיע רוח הקדש:
בבית דינו של שם,
ובבית דינו של שמואל,
ובבית דינו של שלמה.

בבית דינו של שם, דכתיב: ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני.
מנא ידע, דילמא כי היכי נמי דאזדקיקא ליה הכי אזדקיקא לאחריני?
יצתה בת קול ואמרה: ממני יצאו כבושים.

בבית דינו של שמואל, דכתיב: הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו וגו' ויאמר אליהם עד ה' בכם ועד משיחו.

ויאמרו מבעי ליה?
אלא יצאה בת קול ואמרה: אני עד בדבר הזה.

בבית דינו של שלמה,דכתיב: ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד וגו' היא אמו, יצאה ב"ק ואמרה: היא אמו.

אמר ר' יוחנן:
כל הנביאים עשירים היו.
מנא ליה?
ממשה
ומשמואל
ומעמוס
ומיונה.

משה אמר: ולא חמור אחד מהם נשאתי, אי בלא אגרא, לאפוקי מאן שקיל בלא אגרא?
אלא אפילו באגרא.

ודילמא משום דעני הוה?
אלא משום פסל לך פסולת שלך.

שמואל דכתיב: הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי.
אי בחנם לאפוקי ממאן?
אלא אפילו בשכר.

ודילמא משום דעני הוה?
אלא מהכא, דכתיב: ותשובתו הרמתה וגו',

ואמר רבא:
גדול הנאמר בשמואל ממה שנאמר במשה.
במשה כתיב: לא חמור אחד מהם נשאתי אפילו בשכר.
ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרה, שנאמר: לא עשקתנו ולא רצותנו.

עמוס דכתיב: ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים.
ומתרגם רב יוסף:
אבי מרי גיתי אנא ושקמים לי בשפלתא.

יונה דכתיב:
ויתן שכרה וירד בה.
אמר ר' יוחנן:
שנתן שכר של ספינה כלה,

אמר ר' רומני:
שכרה של ספינה הויא ארבע אלפים דינר זהב.

אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה.
ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה:
כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו,
ושלא יהא חברו רואהו ומתבייש ממנו,
ושלא יהא בלבו עליו,
ושלא יהיו המוכיחין מתוכחין, שהתוכחה מביאה לידי שלום.

וכן אתה מוצא באברהם, והוכיח אברהם את אבימלך.
וכן הוא אומר ביצחק: מדוע באתם אלי.
וכן אתה מוצא ביעקב, ויקרא יעקב אל בניו.

ראובן, אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו?
כדי שלא תניחני ותדבק בעשו אחי.

וכן אתה מוצא במשה, ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש וגו'.
וכן אתה מוצא בשמואל, שנאמר: הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו.
וכן אתה מוצא בדוד, שלא הוכיח את שלמה אלא סמוך למיתה, שנאמר: ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר וגו'.

ויאמר אליהם עד
עדים אין כתיב כאן אלא עד
אמר להם הקב"ה: אתם מעידים עליו על מה שבגלוי ואני מעיד עליו על מה שבסתר.

ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן.
תאני:
למה לא נתפרשו שמות של זקנים?
שלא יאמר אדם: וכי פלוני כמשה ואהרן כאלדד ומידד כנדב ואביהוא.
ואומר: ויאמר שמואל אל העם וגו'

וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל
ירובעל זה גדעון.

ולמה נקרא שמו ירובעל?
על שעשה מריבה עם הבעל.

בדן
זה שמשון.

ולמה נקרא שמו בדן?
דאתי מדן.

יפתח
כמשמעו.

ואומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו
שקל הכתוב שלשה קלי עולם, כשלשה חמורי עולם לומר לך:
ירובעל בדורו כמשה בדורו,
בדן בדורו כאהרן בדורו,
יפתח בדורו כשמואל בדורו,
וללמדך שאפילו קל שבקלים ונתמנה פרנס על הצבור, הרי הוא כאביר שבאבירים, שנאמר: ובאת אל הכהנים הלוים או אל השופט אשר יהיה בימים ההם.
וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו?!
הא, אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך.
ואומר: אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה וגו'.

רבי ברכיה מייתי לה מהכא:
ויהוידע הנגיד לאהרן.
וכי יהוידע נגיד לאהרן היה?!
אלא מלמד שאילו אהרן קיים יהוידע היה גדול ממנו בדורו.

ר' סימון מייתי לה מהכא:
ואהרן ובניו מקטרים על מזבח העולה.
וכי אהרן ובניו היו והלא צדוק ובניו היו?!
אלא מלמד, שאם אהרן קיים צדוק גדול ממנו בדורו.

ר' הלל בשם ר' שמואל בר נחמני מייתי לה מהכא:
בן פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש הוא עזרא.
וכי אהרן היה קיים?!
אלא אילו היה אהרן קיים היה גדול ממנו בדורו.

ועתה התיצבו ואשפטה אתכם
ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק:
מגילת בית המקדש מסר הקב"ה בעמידה, הדא הוא דכתיב: (כה) ואתה פה עמוד עמדי וגו', עמד משה ומסרה ליהושע, הדא הוא דכתיב: קרא את יהושע והתיצבו.
עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה, הדא הוא דכתיב: ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל ויתיצבו לפני האלהים.
עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה.
עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה.
עמד דוד ומסרה לשלמה בעמידה ואתה ה' חנני והקימני, ואומר: הכל בכתב מיד ה'.
מלמד שנתן (כו)במסורת.

עלי השכיל
מלמד, שנתנה ברוח הקודש.

ואשפטה אתכם לפני ה' את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם

תניא רבי אליעזר הגדול אומר:
אלמלי בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין אינם יכולים לעמוד מפניי התוכחה, שנאמר: ועתה התיצבו ואשפטה אתכם וגו' ואת אבותיכם.

והייתה יד ה' בכם ובאבותיכם.
אמר רבא בר שמואל: חטוטי שכבי.

דאמר מר:
בעון חיים מתים נחטטין.

הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו כי רעתכם רבה
תני:
יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה, שנאמר: הלא קציר חטים היום וכו'.
(כתוב ברמז כ"א).
כך ברא הקב"ה את עולמו יום שיהא יום כו'...
ברא הקב"ה חורף וקיץ
בא אליהו ועשה את החורף קיץ: חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר.
בא שמואל ועשה את הקיץ חורף, שנאמר: הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר.

גם אנכי חלילה לי.
אמר ר' אבא בר חנינא סבא משמיה דרב:
כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא, שנאמר: גם אנכי חלילה מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם.

אמר רבא:
אם תלמיד חכם הוא צריך הוא שיחלה עצמו עליו (חברו).
מאי טעמא?
אילימא משום דכתיב: כי קשרתם כלכם עלי ואין חולה מכם עלי.

דילמא שאני מלך?
אלא מהכא: ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי.

כתוב אחד אומר: כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול.
וכתוב אחד אומר: כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב?!

אמר רבי שמואל בר נחמני:
פעמים שהוא עושה בעבור שמו הגדול ופעמים שהוא עושה בעבור שמו ונחלתו.
בחוצה לארץ בעבור שמו ונחלתו.
בארץ בעבור שמו הגדול.

אמר רבי ראובן:
לעולם הוא עושה בעבור שמו הגדול, הדא הוא דכתיב: למעני למעני אעשה לכם בית ישראל.

כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם.
ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן,
רבי יהודה אומר:
אין הואלה אלא תחלה, כמה דאת אמר: ועלה הואל וברך את עבדך.

ר' נחמיה אומר:
אין הואלה (כז) אלא לינה, כמה דאת אמר: הואל נא ולין וייטב לבך.

ורבנן אמרין:
אין הואלה אלא שבועה, כמה דאת אמר: ויואל שאול את העם.