ילקוט שמעוני, שמואל א פרק יח
המשך סימן קכח
ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה
שאלו תלמידיו את ר' יוסי:
וכי היאך נשא דוד שתי אחיות?
אמר להם: מיכל לאחר מיתת מרב נשאה.
רבי יהושע בן קרחה אומר:
קידושי טעות היו לו במרב, שנאמר:
תנה את אשתי את מיכל אשר ארסתי לי במאה ערלות פלשתים.
מאי לימודא?
אמר ר' פפא:
מיכל אשתי ולא מרב אשתי.
מאי קידושי טעות?
דכתיב:
והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו.
אזל קטליה, אמר ליה: מלוה אית לך גבאי והמקדש במלוה אינה מקודשת.
אזל יהבה לעדריאל בן ברזילי המחולתי, שנאמר:
ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחולתי לאשה.
א"ל: אי בעית דאתן לך מיכל, זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים.
אזל ואייתי ליה, אמר ליה: מלוה ופרוטה אית לך גבאי. שאול סבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה, ודוד סבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה.
ואי תימא דכולי עלמא מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה, שאול סבר לא חזי ולא מידי, ודוד סבר חזי לכלבי ולשנרי.
ור' יוסי
האי
תנה את אשתי את מיכל מאי דרש ביה?
רבי יוסי לטעמיה, דתניא, רבי יוסי היה דורש מקראות מעורבבות
כתיב:
ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לו לשאול את אדמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל המחולתי.
וכי לעדריאל נתנה והלא לפלטיאל נתנה, דכתיב:
ושאול נתן את מיכל לפלטי בין ליש אשר מגלים, אלא מקיש קידושי מרב לעדריאל, לקדושי מיכל לפלטי.
מה קדושי מיכל לפלטי בעבירה אף קדושי מרב לעדריאל בעבירה.
ורבי יהושע בן קרחה נמי הא כתיב:
את חמש בני מיכל?!
ההוא מיבעי ליה לכדרבי ינאי.
דאמר רבי ינאי:
כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו, שנאמר:
ואת חמשת בני מיכל אשר ילדה.
וכי מיכל ילדה והלא מרב ילדה?
אלא מרב ילדה ומיכל גדלה לפיכך נקראו על שמה.
סימן קכט
רבי חנינא אומר מהכא:
ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי.
וכי נעמי ילדה והלא רות ילדה?
אלא רות ילדה ונעמי גדלה, לפיכך נקראת על שמה.
ורבי יוחנן אמר מהכא:
ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי סוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד.
מרד זה כלב.
וכי בתיה ילדה והלא יוכבד ילדה?
אלא יוכבד ילדה ובתיה גדלה לפיכך נקרא על שמה.
רבי אליעזר אומר מהכא:
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה.
וכי יוסף ילד והלא יעקב ילד?
אלא יעקב ילד ויוסף כלכל, לפיכך נקראו על שמו.
ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם וגו'.
רבי יודן בר סימון אמר:
נתייקר שמו מאד בהלכה.
כיצד?
כיון ששמעו פלשתים שנשא דוד אשה, אמרו: כתיב בתורתכם:
כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא.
הרי שעה שנקפוץ על דוד ונאבדנו מן העולם, והם אינם יודעים שדוד חכם ודורש בדברי אגדה במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.