ותורד מיכל את דוד בעד החלון.
היאך ברח דוד?
ר' איבו ורבנן
רבי איבו אמר:
שני שערים היו לביתו של דוד:
אחד גדול,
ואחד קטן,
והאחד היה נעול, ושמרו אותו מן השער הזה ויצא בשער האחר.

ורבנן אמרין:
שער אחד היה לו ושמרו אותו.

מה עשתה מיכל?
שלשלה את דוד בחלון וברח.
כיון שנכנסו שלוחים של שאול מבקשים את דוד, אמרה להם מיכל, שהוא חולה.
הלכו ואמרו לשאול.
אמר להם: הביאו את המטה בכאן, הלכו והביאו את המטה אצלו, והוא מוצא את התרפים בתוכה, ואת העביט של עזים התחיל כועס, אמר לה: כך רמית אותי והברחת את שונאי! אמרה לו: השיאתני ללסטים אחד, שכך אמר לי: אם אין את מברחת אותי אני עומד עכשיו והורג אותך, ונתיראתי והברחתי אותו.

וישלח שאול מלאכים וגו'
זה שאמר הכתוב: לכן כה אמר ה' יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם.

רבנן ור' יודן בר סימון,
רבנן אמרי:
כרעים שבהם עשיתם, כטובים שבהם לא עשיתם.

אמר רבי יודן ברבי סימון:
אפילו כרעים שבהם לא עשיתם.

איזבל בת כומרים הייתה משלחת ואומרת לאליהו: כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם. ופותחת לו פתח שיברח, ברם הכא: וישלח שאול מלאכים (אל בית [ולקחת את] דוד וגו'.

את התרפים
ניקורים של ברוקלי.

ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל.
ר' הונא ברבי יוסי אמר:
אותה הלילה שברח דוד מלפני שאול למד משמואל הנביא מה שאין תלמיד ותיק לומד במאה שנה.
וילך הוא ושמואל וישבו בניות (ברמה)
(העתק מרמז כ"ד).

(ותאר) [ועלה] הגבול [גי בן הנם] אל כתף היבוסי
זה שאמר הכתוב: וילך הוא ושמואל וישבו בניות.
וכתיב: הנה דוד בניות ברמה.

אמר רבה:
וכי מה ענין ניות אצל רמה?
אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם.
אמרי: כתיב: וקמת ועלית אל המקום.
מלמד שבהמ"ק גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות.
לא הוו ידעי מקומו היכא, אייתו ספר יהושע, (בכלהו שבטים) [בשבט יהודה] כתיב: ועלה הגבול בשבט בנימן [וירד] כתיב, (ועלה ותאר לא כתיב), שמע מנה הכא הוא מקומו, סבור למבניה בעין עיטם דמדלי, אמרו: נחתי ביה קליל, כדכתיב: ובין כתפיו שכן.

ואית דאמרי:
גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודה ושכינה בחלקו של בנימן, ואי מדלינן ליה אתפליגו ליה טובא, מוטב דנחתי פורתא, כדכתיב: ובין כתפיו שכן, ועל דבר זה נתקנא בו דואג האדומי בדוד, כדכתיב: כי קנאת ביתך אכלתני.
וכתיב: שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, אם אבוא באהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי, אם אתן שנת לעיני וגו', עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב הנה שמענוה באפרתה זה יהושע, דקא אתי משבט אפרים.
מצאנוה בשדי יער זה בנימן, דכתיב ביה: בנימין זאב יטרף.