והנער שמואל משרת את ה'
וכי לפני שכינה היה עומד?!
אלא כל זמן שהיה עומד לפני עלי כאילו עומד לפני השכינה.

וכן הוא אומר: חי ה' אשר עמדתי לפניו .
וכי לפני השכינה היה עומד?!
אלא כל זמן שהיה עומד לפני אחיה השילוני כאילו עומד לפני השכינה.

וכן הוא אומר: ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים.
לומר לך, כל המקביל פני זקן כאילו מקביל פני השכינה.

ודבר ה' היה יקר
עשרה דברים נקראו יקרים, אלו הן:
התורה
והנבואה
והתבונה
והדעת
והסכלות
והעושר
והצדיקים
ומיתתן של צדיקים
והחסד
וישראל.

תורה מנין?
שנאמר: יקרה היא מפנינים.

הנבואה מנין?
שנאמר: ודבר ה' היה יקר בימים ההם.

התבונה מנין?
שנאמר: יקר רוח איש תבונה.

הדעה מנין?
שנאמר: וכלי יקר שפתי דעת.

הסכלות מנין?
שנאמר: יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט.

העושר מנין?
שנאמר: והון אדם יקר חרוץ.

צדיקים מנין?
שנאמר: ולי מה יקרו רעיך אל.

מיתתן של צדיקים מנין?
דכתיב: יקר בעיני ה' המותה לחסידיו.

החסד מנין?
דכתיב: מה יקר חסדך אלהים.

ישראל מנין?
דכתיב: הבן יקיר לי אפרים.

ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'
וכי שמואל שוכב בהיכל ה' והלא אין ישיבה בעזרה, אלא למלכי בית דוד בלבד?!
אלא נר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו.

תמן תנינן:

נעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן מבחוץ.

(יד) קפץ הדבור על עלי ודבר עם שמואל.

ושמואל שוכב
אמר ר' יוחנן:
כהדא עגלתא תמימתא.
עד שלא השקיע הקב"ה שמשו של עלי הזריח שמשו של שמואל.

ויבא ה' ויתיצב
אין יציבה בכל מקום אלא רוח הקדש, שנאמר: ראיתי את ה' נצב על המזבח.
ואומר: ויבא ה' ויתיצב.
ואומר: קרא את יהושע והתיצבו.
התיצבו וראו את ישועת ה'.
ותתצב אחותו.

ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל,
אברהם אברהם
יעקב יעקב
משה משה
לשון חבה לשון זרוז, הן הן עד שלא נדבר עמם, והן הן משדבר עמם.
הן הן עד שלא נכנסו לגדולה, והן הן משנכנסו לגדולה.

ר' אליעזר אומר:
אחד לו ואחד לדור.
אין לך דור שאין בו כאברהם,
ואין לך דור שאין בו כיצחק,
ואין לך דור שאין בו כיעקב,
ואין לך דור שאין בו כמשה,
ואין לך דור שאין בו כשמואל.

ויאמר שמואל דבר כי שומע עבדך
זה שאמר הכתוב: תן לחכם ויחכם עוד.

אמר ר' אלעזר:
זו רות המואביה
ושמואל הרמתי.

רות דאלו נעמי קאמרה לה: ורחצת וסכת
אמרה: לאו אורח ארעא למיזל בשוקא הכי, ואילו בדידה כתיב: ותרד הגורן ותעש כאשר צותה חמותה.

שמואל דאלו עלי קאמר ליה: לך שכב והיה כי יקרא אליך ואמרת דבר ה' כי שומע עבדך, אמר איהו: ואפילו מלאך נמי אמר: דבר כי שומע עבדך.

בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו
כביכול כו' אלא שכינה הכתוב.

כיוצא בו: כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו כביכול כלפי מעלה דבר הכתוב, אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו: ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו, אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: אשר בצאתו מרחם אמו, מרחם אמנו היה לו לומר, אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: ההמיר גוי אלהים גו' ועמי המיר כבודו אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: וימירו את כבודם אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: והנם שולחים את הזמורה אל אפם אלא שכינה הכתוב.
כיוצא בו: ואם ככה את עושה לי אלא שכינה הכתוב.

ולכן נשבעתי לבית עלי.
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן:
מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו מתקרע?
שנאמר: ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם.

אמר רבא:
בזבח ובמנחה
אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה.

אמר אביי:
בזבח ובמנחה
אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בגמילות חסדים.

רבא ואביי
מדבית עלי קא אתו.
רבא דעסיק בתורה חייא ארבעין שנין.
אביי דעסיק בתורה ובגמילות חסדים חייא שתין שנין.

תנו רבנן:
משפחה אחת הייתה בירושלים שהיו מתיה מתים בני שמונה עשרה שנה, באו והודעו את רבן יוחנן בן זכאי.
א"ל: שמא ממשפחת עלי אתם, דכתיב: וכל מרבית ביתך ימותו אנשים לכו עסקו בתורה וחיו, הלכו עסקו בתורה וחיו, והיו קורין אותם משפחת יוחנן על שמו.

רב כהנא הוה דאי ומצלי והוה ר' חייא בר אבא מצלי קדמוי, כיון דחסל ר' חייא בר אבא כעס דלא בעי נפסוק קומי רב כהנא.
א"ל ר' חייא בר אבא: נהיגון בבבל מצערין רביהון.
א"ל: לית רבי ידע שאני ממשפחת בית עלי, שכתוב בהם: אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה.
בזבח ובמנחה
אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתפלה?!
וצלי עלוהי והאריך ימים עד דאתעבידא (טו) טופרוי סומקא כהדין רקיקא.

כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף
אמר ר' אבהו:
קללת חכם אפילו על תנאי היא באה.

מנא לן?
מעלי, דקאמר ליה לשמואל: כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר.
ואע"ג דכתיב: ויגד לו שמואל את הדברים האלה ולא כחד ממנו כתיב: ולא הלכו בניו בדרכיו.

אמר רב יהודה:
קללת חכם אפילו בחנם היא באה, מנא לן?
מאחיתופל, שבשעה שכרה דוד שתין קפא תהומא, בעא למשטפיה לעלמא.
אמר דוד: מהו למיכתב שם אחספא למשרייה לתהומא דליקום אדוכתיה?
ליכא דאמר ליה מידי, אמר: כל היודע בדבר זה ואינו אומרו יחנק בגרונו.
נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום על כל העולם על אחת כמה וכמה.
אמר ליה שרי, כתב שם אחספא ושדא בתהומא, נחת וקם אדוכתיה.
ואפילו הכי: ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו, ויצו אל ביתו ויחנק.

ויאמר ה' אל שמואל הנה אנכי עושה דבר בישראל
ר' שמואל בר נחמני אמר רב:
זה שביית הארון.

ולא הפיל מכל דבריו ארצה
אמר ר' יודן בר' סימון:
אף משנפל ארצה לא הפיל מכל דבריו, שכן הוא אומר לשאול: מחר אתה ובניך עמי במחיצתי.

וידע כל ישראל כי נאמן שמואל
(טז) אבא אבוי דשמואל הוה מתעסק במטכסא ועאל גבי ר' יהודה בן בתירא לנציבין בתר זמן קם עמיה.
אמר ליה: לית רבי בעי ההיא מילתא?
אמר ליה: (יז) ולאו מלין הויין?
אמר ליה: לית מילתך הימנא סגי מן ממונא.
א"ל: את הימנתא במילתי עליך תזכה למוקמה בר כשמואל נביאה, דכתיב ביה: וידע כל ישראל וגו' וזכה למוקמה שמואל בר אבא.