ויתנו לו פלח דבילה
(העתק מרמז קיז לעיל בפסוק ראו נא כי אורו עיני)

ראו נא כי אורו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה
שנו רבותינו:
מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה, מפני שהדבש וכל מיני מתיקה מאירים את העינים.

ויכם דוד מהנשף ועד הערב
מאורתא ועד אורתא. דכתיב: בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה.

אי הכי מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב מיבעי ליה?
אי כתיב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר, או מצפרא דהאידנא עד צפרא דלמחר, קמ"ל מהנשף ועד הערב מצפרא ועד אורתא.

רב אשי אמר:
תרי נשפי הוו, נשף יממא ואתא ליליא, נשף ליליא ואתא יממא.

ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים
כתיב: וישב ביום ההוא עשו לדרכו וארבע מאות איש

להיכן הלכו?
נשמטו אחד אחד בפני עצמו, אמרו: שלא נכוה בגחלתו של יעקב.

אימתי פרע להם הקב"ה?
להלן: ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות.

ויען כל איש רע ובליעל וגו' עד ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה (דוד) לחק ולמשפט לישראל.

אמר רבי יודן:
והלאה אין כתיב כאן אלא ומעלה.

ממי את למד?
מאברהם, שנאמר: בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים וגו'.