מיד האלהים אדירים
(כתוב ברמז כ"ח).

ותני ר' יהודה בר אלעאי:
שני ארונות היו עם ישראל במדבר:
אחת שהייתה תורה נתונה בתוכו.
ואחת שהיו שברי לוחות נתונים בתוכו.

זה שהייתה תורה נתונה בתוכו היה באהל מועד, שנאמר: וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.
וזה שהיו בו שברי לוחות היה נכנס ויוצא עמהם.

ורבנין אמרין:
ארון אחד היה פעם אחת יצא בימי עלי ונשבה.
וקרא מסייע לרבנין: אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים מילא דלא חמון מימיהון.

וקרא מסייע לר' יהודה: ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים והלא ארון בקרית יערים היה?!
אלא מאי עבדי ליה רבנן?
הגישה אלי ציץ.. וקרא מסייע לר' יהודה הארון וישראל יושבין בסכות והלא הארון בציון?!
אלא מאי עבדי ליה רבנן?
סכך שהוא בקרוי, שעדין לא נבנה בית הבחירה.

וירץ איש בנימין מן המערכה.
זה שאול.

ר' לוי בר' סימון ורבנין
ר' לוי אמר:
שישים מיל הלך שאול באותו היום, במערכה היה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא.

ורבנין אמרין:
(יח) ק"פ מיל במערכה היה וברח לשילה ושמע שנשבו הלוחות, וחטפן מיד גלית ובא.

וארון האלהים נלקחה
תששה מדת הדין כנקבה.

ויהי בהזכירו את ארון האלהים ויפול מעל הכסא
תנא:
כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו להם לנוב, כשמת שמואל חרבה נוב ובאו לגבעון, וכתיב: ויהי כשבת ארון האלהים בקרית יערים וירבו הימים ויהי עשרים שנה.

וכלתו אשת פנחס הרה ללדת
שלש הן שנתקשו בלדתן ומתו:
רחל
ואשת פנחס,
ומיכל בת שאול.

רחל דכתיב: ותלד רחל ותקש בלדתה.
ואשת פנחס, דכתיב: וכלתו אשת פנחס הרה ללדת.
מיכל דכתיב: ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה, עד יום מותה לא היה לה ולד, ביום מותה היה לה ולד. הדא הוא דכתיב: והששי יתרעם לעגלה שפעת כעגלה ומתה.