ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וגו' ויהיו כ' שנה
אחת עשרה של שמואל,
ושתים שנמשח דוד,
ושבעה שמלך בחברון.

ויקבצו המצפתה
אמר ר' סימון:
לא שילה היא המצפתה ולא המצפתה היא שילה, אלא (איסקופא) [רצועה] יוצאת מתוך תחומו של יהודה לתוך תחומו של בנימין ועליה בית המקדש בנוי, [ה"נ רצועה יוצאת מתוך חלקו של יוסף לתוך חלקו של בנימין ועליו הבית בנוי].

וישאבו מים
וכי מים שאבו?
אלא מלמד, ששאבו דברי תורה.

וישפכו לפני ה'
וכי לפני ה' שפכו?!
אלא מלמד, ששפכו לבם בתשובה כמים, ואמרו שם: חטאנו לה'.

ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' יצחק בר רב שמואל:
נתעטף שמואל בחלוקן של ישראל, אמר לפניו: רבון כל העולמים, כלום אתה תובע מן האדם אלא שיאמר לפניך: חטאתי!
וישראל אומרים לפניך: חטאנו אי אתה מוחל להם?!

ויקח שמואל טלה חלב אחד
אמר ר' יוסי בר חנינא:
לעולם אין הבמה ניתרת אלא ע"י נביא.

ר' יהודה הוה מייתי לה מן הדא:
אז יבנה יהושע מזבח.
אין לי אלא בגלגל.

בגבעון מנין?
שנאמר: ויהי בלילה ההוא ויאמר ה' (אל גדעון) [אליו], אין לי אלא בגבעון.

בשילה מנין?
שנאמר: ויקח שמואל טלה חלב אחד.

אמר ר' אבא בר כהנא:
שלש עבירות נעשה בו:
הוא ועורו,
ומחוסר זמן (ולילה),
[ולוי] היה.

אמר ר' יוסי:
אי מהכא, לית את שמע כלום, והדא דאמרת כהא,
דאמר ר' שמואל בר נחמני:
ותשובתו הרמתה כי שם ביתו.

אמר ר' אדא בר אהבה:
מנין לעולת נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד?
שנאמר: ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה.

ויעלהו לשון זכר, משמע?
אמר ר' נחמן בר יצחק:
ויעלה כתיב.

ויהי שמואל מעלה העולה
אמר ר' אבא בר כהנא:
שלש מלחמות של מהומה הבטיח הקב"ה שהוא עושה ושלשתם עשה להם.
הראשונה בימי יהושע ויהומם ה' לפני ישראל.
והשניה בימי סיסרא ויהם ה' את סיסרא.
והשלישית בימי שמואל ויהי שמואל מעלה העולה וגו'.

ר' סימון מוסיף תרתי:
ויהם ה' את מחנה מצרים.
והיה ביום ההוא תהיה מהומת (גדולה) [ה' גו'].

ולא פליגי, הא דמר דר' סימון:
לשעבר.

והא דמר ר' אבא בר כהנא:
(כא) לכשתבא בהם.

ותשובתו הרמתה כי שם ביתו
אמר רבא אמר ר' יצחק:
כל הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, דכתיב: ונשים לו שם מטה ושלחן.
וכל שאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל, שנאמר: ותשובתו הרמתה כי שם ביתו.

מאי כי שם ביתו?
אמר ר' יוחנן:
כל מקום שהלך שם, ביתו עמו.