ילקוט שמעוני, שמואל א פרק י


המשך סימן קח
ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו
כל נשיקה לתפלות בר מן תלת:
נשיקה של גדולה.
נשיקה של פרקים.
נשיקה של פרישות.

נשיקה של גדולה, דכתיב: ויקח שמואל את פך השמן וגו'.
נשיקה של פרקים, ויפגשהו בהר האלהים וישק לו.
נשיקה של פרישות, דכתיב: ותשק ערפה לחמותה.

ר' תנחום אומר:
אף נשיקה של קריבות,
דכתיב: וישק יעקב לרחל.

סימן קט
בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח
וכי היכן מצינו שנקברה רחל בצלצח (כג) והלא בגבול יהודה נקברה, שנאמר: ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם?
א"ל: עכשיו שאני עמך המה על קבורת רחל, אתה הולך והם באים אתה מוצא אותם בגבול בנימן בצלצח.

ר' יוסי הגלילי אומר:
צח צל יום.

ר' עקיבא אומר:
צח צל של זקן ומלכים מחלציך יצאו.

סימן קי
ואת דבר המלוכה לא הגיד לו
זה שאמר הכתוב: לא יגרע מצדיק עינו ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח ויגבהו.

אמר ר' חנינא:
בשכר צניעות שהיה בה ברחל, זכתה ויצא ממנה שאול.
ובשכר צניעות שהיה בו בשאול, זכה ויצאה ממנו אסתר.

ומה צניעות הייתה בה ברחל?

דכתיב: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא והלא בן אחות אביה הוא?
אלא מכיון דאמר לה: בן רבקה אני, א"ל: מנסבת לי.
אמרה ליה: אין, מנסיבנא לך, אלא אבא רמאי ולא מצית למיקם ביה.
אמר לה: אי רמאי הוא אחוה אנא ברמאות.

ומי שרי להו לצדיקי למעבד רמאות?

אמר לה: אין דכתיב: ועם עקש תתפתל.

ומאי רמאותיה מיהא?

דאית לי אחתא דקשישא מנאי ועיל לך ניהלא.
מסר לה סימנין.
כדקא מעיל לה ללאה, סברא השתא מיכספא אחתאי מסרה לה להנהו סימנין, היינו דכתיב: ויהי בבקר והנה היא לאה מכלל דעד האידנא לא הוה ידע. ומתוך שמסרה סימנין לאחותה זכתה ויצא ממנה שאול.
ובשכר צניעות שהיה בו בשאול, דכתיב: ועל דבר המלוכה לא הגיד לו זכה ויצאת ממנו אסתר, דכתיב: אין אסתר מגדת מולדתה וגו'.

סימן קיא
וישאלו עוד בה'.
זה שאמר הכתוב: גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד.
כל מי שבורח מן השררה השררה רודפת אחריו, שאול ברח מן השררה בשעה שבא למלוך, שנאמר: וישאלו עוד בה' הבא עוד הלום איש ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים, כשבאו ואמרו לו דבר המלוכה א"ל אין אני ראוי למלכות, אלא שאלו באורים ותומים אם ראוי אני ואם לאו הניחו אותי, מיד וישאלו עוד, מיד החביא עצמו, עד ששאלו באורים ותומים ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים, אלו אורים ותומים.
ברח מן השררה ורדפה אחריו, שנאמר: הראיתם אשר בחר בו ה' כי אין כמוהו בכל העם. ואבימלך בן ירובעל רודף אחר השררה, וברחה ממנו.

דבר אחר:
גאות אדם תשפילנו,
זה אדם הראשון שהשפיל אותו ונתגרש מגן עדן.
ושפל רוח יתמוך כבוד (כד) האדם הגדול בענקים שהשפיל עצמו ואמר: ואנכי עפר ואפר לפיכך קורהו האדם הגדול שהיה גדול מאדם הראשון בהשפלתו.

דבר אחר:
גאות אדם תשפילנו
זה פרעה, שאמר: מי ה' אשר אשמע בקולו.
ושפל רוח
זה משה שאמר: למתי אעתיר לך.

דבר אחר:
גאות אדם תשפילנו,
זה עמלק בחרופין וגדופין.
ושפל רוח יתמוך כבוד, זה יהושע.

דבר אחר:
גאות אדם תשפילנו,
זה תבור.
ושפל רוח יתמוך כבוד זה סיני.


הפרק הבא    הפרק הקודם