רד"ק לשמואל א פרק לא


[לא, ב]
וידבקו -
כמו: וידביקו וכן וידרכו את לשונם ענינו עניין השגה, ואלה ג' בני שאול שזכר, הם שהיו יוצאים עמו במלחמה לפירש מתו עמו ואיש בשת נשאר בבית, כי לא היה יוצא במלחמה.

[לא, ג]
המורים -
אנשים מורים.

בקשת -
תרגם יונתן:
קשתיא גברין דאומנין למיגד בקשתא.

ויחל -
עניין חיל ופחד, כי לא הכוהו עדיין אבל פחד מהם.

[לא, ד]
ודקרוני והתעללו בי -
בהרגם אותי דקירות הרבה דרך נקמה ובזיון.
וכן: אשר התעללתי במצרים וכל לשון התפעל בזה הוא עצם המעשה ההוא, באיזה מעשה שיהיה שיבא זה הלשון.

ותרגם יונתן:
ויתלעבון בי,
לשון תעתוע ובזיון.

וכן: והייתי בעיניו כמתעתע
כמתלעב.

[לא, ה]
כי מת שאול -
קרוב למיתה, כמו בצאת נפשה כי מתה, כי לא מת עדיין עד שהמיתו העמלקי, כמו שאמר הוא בבשורתו לדוד, ואפשר כי כזב העמלקי כי לא המיתו הוא אלא מצאו מת אחר שנפל על חרבו ולמצוא חן בעיני דוד לפי מחשבתו אמר כן.

ולא חטא שאול בהרגו עצמו ואע"פ שכתוב אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, כלומר מידכם אדרוש אותו אם תהרגו עצמכם, וכן מיד כל חיה אדרשנו ומיד איש אחיו, אף על פי כן לא חטא, לפי שהיה יודע שאול כי סופו היה למות במלחמה כי כן אמר לו שמואל.

ועוד:
כי ראה כי מצאוהו המורים אנשים בקשת ולא היה יכול להמלט מידם, טוב היה שיהרוג הוא עצמו ולא יתעללו בו הערלים.

וכן אמרו רז"ל:
אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש –
יכול כשאול?
ת"ל אך.

[לא, ו]
גם כל אנשיו -
הסמוכים אליו במלחמתו מתו בהר הגלבוע והשאר נסו.

[לא, ז]
אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן -
תרגם יונתן:
דבעברא דמישרא.
ופרש הערים שהיו בעבר המישור הסמוך לארץ פלשתים, וכן בעבר הירדן המקומות הסמוכות לירדן וסמוכות לארץ פלשתים, ולא הייתה בהם עיר מבצר ועזבו אותם.

[לא, ט]
את כליו -
מה שמצאו בו בגדיו וכלי זיינו, כי הנזר והאצעדה העמלקי לקחם.

[לא, י]
בית עשתרות אלהיהם -
והם פסילי העשתרות שהם אלהיהם והם צלמים העשוים בצורת עשתרות, כמו: עשתרות צאנך.
ובדברי הימים כתיב: בית אלהיהם והם היו העשתרות שהיו אלהיהם.

ואת גויתו תקעו בחומת בית שן -
תקעוה במסמרים.
ובדברי הימים כתיב: ואת גלגלתו תקעו בית דגון מה שלא נזכר הנה הוא נזכר שם, כי זה וזה היה, כי גויתו תקעו בחומת בית שן וגלגלתו בית דגון שהרי כרתו ראשו, כמו שנאמר: ויכרתו את ראשו.
ושם אמר: וישאו את ראשו ואת כליו ובאמרו ואת גויתו קצר, שהרי גויית בניו תקעו גם כן בחומת בית שן.

[לא, יא]
וישמעו אליו -
כמו עליו.

וכן תרגם יונתן:
ושמעו עלוהי.

[לא, יב]
וישרפו אותם שם -
תרגם יונתן:
וקלו עליהון כמא דקלן על מלכיא תמן,
אפשר שהיה דעתו, כמו שכתבו רבותינו ז"ל:
שורפין על המלכים ומה הם שורפין עליהם מטתן וכלי תשמישן.
או דעתו על שריפת בשמים, כמו: ויחנטו הרופאים.

ויתכן לפרש: כי הבשר שרפו שהעלה רמה ולא רצו לקברם עם התולעים, כי לא היה דרך כבוד ושרפו הבשר וקברו העצמות.

[לא, יג]
תחת האשל -
ובדברי הימים: תחת האלה אשל הוא כלל לכל עץ.
וכן: ויטע אשל.
כתרגומו:
ונציב נציבא.
ובדברי הימים: פירש שזה העץ היה אלה.

ויצומו שבעת ימים -
זכר לאותן שבעת ימים שנתן להם זמן נחש העמוני ובאותו זמן נושעו על ידי שאול, ולפיכך נתעסקו בו אנשי יבש, כי זכרו אותה התשועה שנושעו על ידו.


הפרק הבא    הפרק הקודם