פסוק ג
בערי חברון. בהערים הסמוכים לחברון:

פסוק ד
אנשי וגו' אשר קברו. הוא הפוך, וכמו אשר אנשי יבש גלעד קברו את שאול:

פסוק ו
הטובה הזאת. גמול הטובה הזאת:

פסוק ז
תחזקנה ידיכם. רצה לומר, התחזקו בעצמכם והיו לבני חיל ללחום מלחמתכם
כי מת אדניכם שאול. שהיה לכם מאז לעזר ללחום בעבורכם
גם אותי משחו. כאומר, לא נופל אנכי ממנו, ואהיה גם אני לכם לעזר:

פסוק ח
ויעבירהו מחנים. שם היה מקום מוכשר להמליכו:

פסוק ט
ועל ישראל כלה. רצה לומר, בתחילה המליכו על אלו המקומות שזכר אחת לאחת, עד שבאחרונה המליכו על כל ישראל, זולת יהודה:

פסוק י
על ישראל. רצה לומר, על כל ישראל, ומלך על כולם שתי שנים, וחמשת השנים וששת החדשים הקודמים, לא מלך עדיין על כל ישראל כי אם על המקומות שזכר למעלה, ועוד אחת לאחת על מה מהמקומות, וכל ימי משך מלכותו היה כחשבון שמלך דוד בחברון:

פסוק יג
ויפגשום. פגעו אלו באלו, סמוך לברכת גבעון:

פסוק יד
וישחקו לפנינו. רצה לומר, יתגרו מלחמה אלה באלה דרך שחוק, לראות מי מהם יותר מלומד מלחמה:

פסוק טו
ויעברו. את ברכת המים, כי היו אלה מזה ואלה מזה
לבנימן. מבני בנימן, עבדי איש בושת:

פסוק טז
רעהו. הבא ללחום למולו
וחרבו. להכהו נפש
ויפלו יחדיו. כי הרגו זה את זה:

פסוק יז
ותהי המלחמה קשה. עם כי מתחילה קמו מתי מספר להלחם דרך שחוק, סוף הדבר היה אשר נלחמו כולם בחזקה:

פסוק יט
ולא נטה. לא נטה מאחרי אבנר ללכת וגו':

פסוק כא
נטה לך. כי הרודף אחרי מי ושב מאחריו, הנה לקלון יחשב, ולזה אמר לו אבנר אם מפני הכבוד לא תרצה לשוב מאחרי, עשה זאת נטה על ימינך וגו' להיות נראה שלא אחרי רדפת כי אם אחר נער אחר, ואחוז באמת אחד מן הנערים, ולא תכנו נפש כי אם קח חליצתו, ויחשבו הכל כי אחריו רדפת והשגתו:

פסוק כב
ארצה. שתפול מת בארץ
ואיך אשא פני. להסתכל בו, כי הלא אבוש מפניו:

פסוק כג
באחרי החנית. בהברזל המחודד אשר בו, העשוי לתקוע בארץ
אל החומש. אל צלע החמישית, שהוא על הלב. ורבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין מט א) מול מקום שכבד ומרה תלוין בו
מאחריו. כי חלפה גופו מעבר אל עבר
כל הבא. מאנשי דוד
ויעמודו. עמדו מתבהלים וחדלו מלרדוף:

פסוק כד
וירדפו. אבל יואב ואבישי רדפו עוד
דרך. רדפו דרך מדבר גבעון, ובאו לגבעת אמה:

פסוק כה
אחרי אבנר. להצילו מיואב ואבישי:

פסוק כו
הלנצח. וכי לעולם תהרוג החרב מאתנו איש לאחיו
הלא ידעתה. והלא תשכיל לדעת שמרה תהיה באחרונה, שאמות אני או אתה:

פסוק כז
לולא דברת. אם לא דברת מתחילה, יקומו הנערים וגו'
כי אז מהבוקר. מעת פגשנו היינו נפרדים אלה מאלה כל אחד לדרכו, כי לא היה מאז דעתי להלחם עמך:

פסוק כח
ויתקע. לרמז שיעמדו ולא ירדפו עוד, ושמעו אליו ולא יספו עוד להלחם:

פסוק כט
כל הלילה. כי פחד מיואב, שלא יפול עליו פתאום:

פסוק ל
ועשהאל. לפי שהיה חשוב מכולם, לא כללו עמהם:

פסוק לא
מבנימין. וחוזר ומפרש ובמי מבנימין, באנשי אבנר:

פסוק לב
וילכו כל הלילה. כי גם הוא פחד מאבנר, פן יהרגהו להסיר מעליו הפחד שלא יגאל דם אחיו
ויאור. כשבאו אל חברון, האיר להם הבוקר: