[יג, א]
אחות יפה ושמה תמר -
תמר בת יפת תואר היתה כמו שאמרו רבותינו ז"ל, והראיה כי לא ימנעני ממך והיתה אחות אבשלום מאמו, כי מעכה אמו של אבשלום לקחה דוד במלחמה ושכב עמה קודם שנתגיירה, כי התורה התירה זה כנגד יצר הרע, כמו שכתוב: וראית בשביה אשת יפת תואר וגו' ואינה מותרת לו קודם שנתגיירה אלא ביאה ראשונה בלבד ואחר כך אם תרצה להתגייר יקחנה לאשה ומעכה נתעברה מדוד בביאה ראשונה בעודה נכרית, לפיכך היתה מותרת תמר לאמנון אף על פי שהיתה בת דוד, כיון שבגיותה נתעברה מעכה ממנה ונתגיירה מעכה אחר כן ונשאה דוד לאשה וילדה לו אבשלום, ומה שאמר אמנון: תבא נא תמר אחותי, לפי שהיתה בת דוד קראה אחותי.

[יג, ב]
להתחלות -
עד שהיה נראה חולה מרוב חשקו בה.

כי בתולה היא -
לפיכך חשק בה חשק יותר חזק.

ויש מפרשים:
כי הוא טעם למלת ויפלא בעיני אמנון אע"פ שהוא עשה באחרונה, כלומר נפלא בעיניו הדבר היאך יוכל לשכב עמה כי לא היתה יוצאה מביתה כי היא בתולה ודרך הבתולות בישראל להיות צנועות בבית ולא תצאנה החוצה, ויונדב היה חכם ובעל תחבולות ויעץ אמנון תחבולה שתבא לפניו, ואמרו ויונדב איש חכם מאד חכם להרע ולרשעה.

[יג, ד]
דל -
חלוש וכחוש ורע פנים, ומה שאמר בבקר בבקר, כי בלילה היתה מחשבתו עליה והיה ער בעבורה ובבקר היה לו פנים רעים.

[יג, ה]
והתחל -
הראה עצמך חולה.

ותברני -
ותאכילני.

הבריה -
המאכל.

[יג, ו]
ותלבב לעיני שתי לביבות -
תרגומו:

ותחלוט לעיני תרתין חליטתא,

והחלוט ידוע בדברי רבותינו ז"ל:

שחולטין הבצק במים רותחין מאד.

[יג, ח]
ותקח את הבצק ותלש -
אמר הבצק על שם סופו, כי הקמח אחר שנלוש יקרא בצק.
וכן וטחני קמח.
וכן אפיתי על גחליו לחם.

[יג, ט]
ותקח את המשרת ותצק לפניו -
המשרת היא המחבת.

וכן תרגום:

מחבת משריתא,

והמשרת היא שבשלה בה הלביבות ולקחה המשרת ויצקה לפניו בקערה.

ובדברי רז"ל:

שעשתה לו מיני טגן והוא שמטגנים הבצק במחבת עם השמן.

[יג, טו]
וישנאה אמנון -
זאת השנאה היתה סבה מאת השם, כדי להגדיל החרפה בשלחו אותה מביתו ויהיה אבשלום יותר שונא אותו עד מות, עד שחשב להרגו וזה המעשה היה עונש דוד על מעשה בת שבע ואוריה, שבעונש ההוא נעשית בביתו זמה הבאה לידי חרב, לקיים מה שאמר לו הנביא: לא תסור חרב מביתך, וכן בדבר אבשלום, זמה וחרב הכל מדה כנגד מדה.

ובדרש:

מה היה השנאה הזאת?
נימה קשרה לו בשעת בעילה ועשאתו כרות שפכה.

[יג, טז]
אל אודות -
אל יהיה זה הדבר לשלחני כי גדולה הרעה הזאת וחרפה ובזיון יותר מהאחרת שעשית עמי, כי אותה בסתר וזאת בגלוי.

ויונתן תרגם:

אל – על.

[יג, יח]
מעילים -
תרגם יונתן:

כרדוטין,

והמעיל הזה עשוי כתכונת הכתונת, כי כן אמר ועליה כתונת פסים לא כמו המעיל הכתוב בתורה והיה זה המלבוש ידוע ביניהם.

ויונתן שתרגם:

כרדוטין,

כך תרגום:

אפוד בד - כרדוט דבוץ.

[יג, יט]
הלוך וזעקה -
עבר במקום בינוני כלומר הולכת וזועקת.

שכך תרגם יונתן:
ואזלת מיזל וצוחת,

ואמרו רבותנו ז"ל:

בקבלה בידם, כי על אותו מעשה באותה שעה גזרו על ייחוד הפנויה, שאמרו בנות מלכים כך בנות הדיוטות על אחת כמה וכמה, בצנועות כך בפרוצות על אחת כמה וכמה, עמדו בית דינו של דוד וגזרו ואסרו להתייחד עם הפנויה.

[יג, כ]
האמינון -
דרך בזיון.

ושוממה -
הוי"ו ללא תוספת דבר כוי"ו וישא אברהם את עיניו.

ואדוני אבי ז"ל פירש:
אלה והדומים להם עם חסרון עניין הדומה.
ופירש ושוממה - עצבה ושוממה.

[יג, כג]
גוזזים -
מנהגם היה לעשות משתה ביום שהיו גוזזים צאנם וכן בענין נבל.

עם אפרים -
סמוך לארץ אפרים.
וכן: וישב יצחק עם באר לחי ראי.

[יג, כה]
ולא נכבד עליך -
שלא נהיה כלנו עמך כבדות, לרוב ההוצאה.

[יג, כו]
ולא -
דרך בקשה, כמו ולא יתן לעבדיך.

[יג, כז]
ויפרץ -
כמו הפוך ויפצר.

[יג, כח]
הלא -
המלה הזאת באה פעמים לענין זירוז וחזוק.
וכן: הלא שלחתיך, הלא כי משחך.

[יג, לב]
שומה -
פעולה כלומר הריגת אמנון היתה שומה בפי אבשלום תמיד, כי תמיד היה מספר ברעתו מיום ענותו את תמר אחותו.

ויונתן תרגם:

ארי בלבא דאבשלום הות כמנא.

וכן תרגום:

אשר שם לו בדרך - דיכמן ליה.

[יג, לד]
מדרך אחריו -
זה העם היו בני המלך ושאר העם שנסו באו לירושלם, והצופה רואה אותם באים מדרך שאחרי ההר מצד ההר.
ואמר הכנוי טרם הידיעה, כמו: ותראהו את הילד וזולתו.

[יג, לה]
ויאמר יונדב -
הצופה אמר לו כי עם בא והוא אמר למלך, כי בני המלך באו.

[יג, לז]
אל תלמי -
שהיה אבי אמו.

ויתאבל דוד -
היה מתאבל על אמנון בנו כל הימים, שזוכר אחר כן והם שלש שנים שהיה אבשלום בגשור.

[יג, לט]
ותכל דוד -
פירושו כתרגומו:

וחמידת נפשא דדוד מלכא למיפק על אבשלום,

ר"ל, אותה נפשו לצאת בעבור אבשלום מרוב תאותו לו, על דרך נפשי יצאה בדברו.

והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש:

ותכל אשת דוד - והוא פועל יוצא כלומר אשתו אם אבשלום בקשה דוד מאד, עד שהתאוה דוד אל אבשלום התאוה שיצא אחריו אחד מנעריו, בעבורו וזהו שאמר: לצאת אל אבשלום.