[יט, א]
על עליית השער -
בשער העיר היה עלייה על השער ועל גג, אותה עלייה היה עומד הצופה, כמו שאמר למעלה על גג השער.

בני בני -
כן דרך הנוהים לכפול דבריהם וכן מעי מעי אוחילה.

ובדרש:

כי שמנה פעמים אמר בני, בשבעה פעמים העלהו משבעה מדורי גיהנם ובשמיני הביאהו לגן עדן.

[יט, ג]
נעצב -
נפעל עבר, כי הוא פתח.

[יט, ה]
לאט -
כתרגומו:

כריך,

כי כן דרך האבלים להתעטף.

[יט, ז]
כי הגדת -
כלומר בזה הדבר שאתה עושה, כאילו אתה מגיד ואומר לכל, כי אין לך שרים.

ישר -
תואר, כי הוא כולו קמוץ.

[יט, ח]
כי אינך יוצא -
כי אם אינך יוצא.
וכן: וצמית והלכת - ואם צמית.
ונתן ה' לכם לחם צר - ואם נתן.
ותמאן לשלחו - ואם תמאן.

ורעה לך זאת -
פועל עבר מוסב לעתיד, מפני הוי"ו.
וכן ורעה עינך.

[יט, י]
נדון -
נשפטים זה עם זה ומתווכחים להשיב את המלך.

וכן תרגם יונתן:

מתווכחין.

מעל אבשלום -
שלא יהיה עלינו וכנגדו להלחם עמו.

ותרגם יהונתן:

מלות אבשלום.

[יט, יג]
אחי אתם -
תכלית הדברים ששלח לצדוק ולאביתר שידברו הדברים האלה אל זקני יהודה ובעוד שהיה משים דוד הדברים האלה בפי השליח, בא דבר כל ישראל אל המלך אל ביתו על ידי שלוחים וספרים להשיבו, ובעבור זה הפסיק בין הדברים ודבר כל ישראל בא.

[יט, יד]
תמרו -
חסר אל"ף.
וכן: אשר ימרוך למזמה.

תחת יואב -
כי שנא דוד את יואב על שהרג את אבשלום ורצה להסירו שלא יהיה שר צבאו.

[יט, טו]
ויט את לבב כל איש יהודה -
עמשא הטה את לבב כל איש יהודה.

ויונתן שתרגם:

ואתפני,

דומה שהיה קורא אותו ויט בצרי היו"ד והמסרה מעיד עליו שהוא בפתח היו"ד, ואמרה כי שנים הם בפתח ויט עלינו חסד וזה.

[יט, יח]
וצלחו -
כמו ועברו.

וכן תרגם יהונתן:

וגזו,

ותרגם:

על המעברות - על מגיזתא,

או פירש ובקעו, וכמוהו פן יצלח כאש בית יוסף.

ותרגם:

ויבקע עצי העולה - וצלח ית עאי דעלתא,

כלומר עברו ברגליהם כי היה מקום בירדן בעת ההיא, שהיו עוברים שם ברגל.

לפני המלך -
לבא לפני המלך.

[יט, יט]
ועברה העברה לעביר -
כמו להעביר וכן לשמיד מעוזניה כמו להשמיד.

ופירש העברה –
הספינה שעוברים בה את הירדן ולפיכך נקראת עברה.

את בית המלך -
הנשים והקטנים שלא היו יכולין לעבור ברגליהם.

ויש לפרש העברה - שם לחברת האנשים.

וכן תרגם יונתן:

כמשמעו מגיזתא,

ואפשר שהוא קרא הספינה העוברת מגיזתא וכן הוא, ולפיכך תרגם ועברה ועברו:

בעברו בירדן -
כשבא המלך לעבור את הירדן, בא שמעי ונפל לו שיכפר לו על עונו.

[יט, כא]
לכל בית יוסף -
לפי שהיה משבט בנימין ושבט בנימין ואפרים ומנשה נקראים בית יוסף, כי הוא היה הראש.

ויש בו דרש:

אמר לו שמעי לדוד: אחיו של יוסף גמלו אותו רעה והוא גמלם טובה, כך אני, אני גמלתיך רעה גמלני אתה טובה.

ויש דרש אחר קרוב מזה:
כל ישראל נקראו יוסף, כמו שכתוב: אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף וכן: רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף.
אמר לו שמעי לדוד: כל ישראל גמלו אותך רעה ואני יותר מכולם, וכל ישראל יושבים ומצפים לראות מה אתה עושה עמי, אם אתה מקבל אותי, כל ישראל באים אליך כאחד ומשלימים לך.

[יט, כב]
התחת זאת -
אם בעבור ההכנעה הזאת שעשה שמעי תכפר לו שלא ימות, והוא חטא חטא גדול, שקלל את משיח ה'.

[יט, כה]
ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו.

כתרגומו:

ולא שטף רגלוהי ולא ספר ספמיה,

כלומר לא רחץ אפילו רגליו ואין צריך לומר כל גופו ולא גלח אפילו שפמו, והוא השיער שעל השפה.

[יט, כו]
כי בא ירושלם לקראת המלך -
פירושו: כאשר בא דוד ירושלם בא מפיבושת לקראתו ובא שזכר עומד במקום שנים.

[יט, כז]
עבדי רמני -
שהלך בלא ידיעתי ואני אמרתי אחבשה לי את החמור ובתוך כך הלך הוא.

וארכב עליה -
אתון היתה וחמור כולל זכר ונקבה.

[יט, כח]
וירגל בעבדך -
ענין רכילות, וכן מן הקל: לא רגל על לשונו.

[יט, כט]
ומה יש לי עוד צדקה -
מה לבקש עוד ממך צדקה שתעשה עמי ולזעק אליך שתעזרני, כי די לך ששמת אותי באוכלי שולחנך.

[יט, ל]
תחלקו את השדה -
השדה כולל לכל הנחלה.

ובדברי רבותינו ז"ל:

כשאמר דוד: אתה וציבא תחלקו השדה, יצאת בת קול ואמרה ירבעם ורחבעם יחלקו את המלכות, כי קבל לשון הרע מפי צובא ולא קבל הצטדקות מפיבושת לפניו, ואמר לו: למה תדבר עוד דבריך והכתוב מעיד עליו ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס.

[יט, לב]
לשלחו את בירדן -
כתרגומו:

לאלויותיה ית ירדנא,

וכתיב בירדן וקרי הירדן ושניהם קרובים.

[יט, לג]
בשיבתו במחנים -
כמו בישיבתו במחנים וחסר פ"א הפועל מן השם כמו שחסר מן המקור בשבתו.

[יט, לז]
כמעט יעבר -
אעבור מעט עמך מן הירדן ואילך, אחר כך אשוב לעירי.

[יט, לח]
ישב נא -
אחר שאעבר עמך תרצה שאשוב בעירי.

עם קבר אבי ואמי -
אמות בעירי ואקבר עם קבר אבי ואמי.

[יט, מא]
ויעבירו -
כן כתיב וקרי העבירו, ושניהם קרובים.

חצי עם ישראל -
קצת עם ישראל, שהרי אמר אחר כן וכל ישראל באים אל המלך אם כן אותם שעברו עמו מישראל מעטים היו ולא היו אלא אותם שהיו בין בני יהודה שעברו עמו בברחו, ואלה אלף איש שעברו עם שמעי בן גרא מבנימין, ולשון חצי ומחצה ומחצית אינו אלא חלוק החלק מהכלל, פעמים הוא חלק כחלק בשוה וזהו ברוב ופעמים אינו בשוה, כמו: חציו שרפתי במו אש.
וכן אומר: עד צואר יחצה והצואר אינו חצי הגוף בשוה וממנו ולמעלה אינו אלא קצת מעט מהגוף.

[יב, מב]
גנבוך -
שהעבירוך בסתר להשיבך אל המלכות בלא רשותינו ומראים, כאילו אין אנו רוצים במלכותך יותר אנו רוצים מהם אלא לבזותינו עשו.

וכל אנשי דוד עמו -
כמו וכל אנשיך עמך, כי עמו היו מדברים וכמוהו ואת יפתח ואת שמואל כאילו אמר ואותי.

[יט, מג]
ואם נשאת -
כמו משאות אם נשאתי פרס מבית המלך.
ויש לומר אם נשאתי מנחה כמו וישא משאת והוא שם בשקל, ישבות על מלאת:

[יט, מד]
עשר ידות -
לפי שהם עשרה שבטים, כי בנימין עם יהודה.
ועוד: כי אלף איש מבנימין עם שמעי העבירו המלך את הירדן.

וגם בדוד אני ממך -
כתרגומו:

ואף בדוד אנא רעינא ממך,

כלומר אע"פ שהוא משבטך אני רוצה בו יותר ממך.

ויקש דבר איש יהודה -
קשה דברם וחזק יותר מדבר איש ישראל ודברו איש יהודה לאיש ישראל קשות והמלך היה שותק להם, לפיכך חרה לאיש ישראל והלכו אחרי שבע בן בכרי, כשתקע בשופר ואמר: איש לאוהליו ישראל.