[כב, א]
וידבר דוד לה' -
שירה זאת חבר דוד בסוף ימיו, כשהניח ה' לו מכל אויביו, ואמר: ומכף שאול, כי הוא היה שקול כנגד כל אויביו וכתובה שירה זו בספר תהילים ומתחלפת במקומות במלים והענין אחד.

ויונתן תרגם:

השירה הזאת - על הצלת ישראל מאויביהם גם דבר פרעה זכר בפסוק עלה עשן באפו.

[כב, ב]
סלעי ומצודתי -
שהייתי נשגב בו מאויבי.

ומפלטי לי -
הוא קל הלמ"ד וכמוהו רבים מבנין הדגוש.
ומה שאמר לי אחר יו"ד הכינוי, הוא תוספת ביאור כי די באחד מהם, או תהיה יו"ד של ומפלטי נוספת ואיננה לכינוי, כיו"ד המגביהי לשבת, היושבי בשמים.

[כב, ג]
אלהי צורי -
אחר שאלהי סמוך יהיה צורי שם לא תואר, ובתהלים אלי צורי ושניהם תואר.
ואפשר כי צורי לעולם שם, ר"ל כי הוא החוזק שלי וכל צור עולמים חוזק, העולמים וקיומם.

וקרן ישעי -
דרך המקרא לכנות החוזק בקרן, כמו: וקרני ראם קרניו, לפי שהאיל והשור והראם חזקם וכחם בקרניהם, שהם מנגחים בהם.

מחמס -
מאנשי חמס.

וכן תרגם יונתן:

ואף מיד כל חטופין ואנסין שזיב יתי.

[כב, ד]
מהולל אקרא ה' -
כשאני מתפלל ואקרא ה' מהולל שאהללנו בתהלותי, אז מן אויבי אושע:

[כב, ה]
משברי מות -
הם הצרות החזקות שהיה בהם קרוב למות, כמו שהיה בסלע המחלקות.

ופירש משברי –
כי הצרות שוברות לב האדם באנחותיו ודאגותיו.
או פירש משברי, על דרך משל כאילו אמר גלי מות, כי הגלים החזקים נקראים משברים, כמו שאמר: כל משבריך וגליך עלי עברו, ונקרא הגל כן, לפי שהוא נשבר בתנועתו החזקה.

ויונתן פירש:

שהיה בצרה כאשה יושבת על משבר והיא מסוכנת למות.

נחלי בליעל יבעתוני -
על דרך משל, כמו הנחל השוטף, כן הצרה הגדולה.

ובליעל -
אמר על כל רשע ורשע מאויביו.
או יהיה בליעל שם הרשע.

ויונתן תרגם:

סיעת חייבין

ואפשר לפרש נחלי - מן נחלה מכתך.

[כב, ו]
חבלי שאול -
ענין כאב מן חבלי יולדה.

ויונתן תרגם:

משרית רשיעין,

כמו: חבל נביאים.

[כב, ז]
מהיכלו -
מן השמים.

ושועתי באזניו -
באה באזניו.
וכן כתוב בתהלים: תבא באזניו.

[כב, ח]
ותגעש -
כתיב כמו בתהלים וקרי ויתגעש והענין אחד, וקריאת המלה מלרע וכל הענין הזה עד ישלח ממרום רמז להשחית ולכלות אויבי ישראל, כי להם הוא רעש הארץ והשמים וחשך וערפל וגחלים ואש וחצים וברק, הכל דרך משל.

וכן ויט שמים וירד –
כאילו ירד לכלותם במהרה וזהו וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח, רמז למהירות הכליה והאבדון לאויבים.

[כב, ט]
עלה עשן -
משל על חרון אפו באויבים, כמו אז יעשן אף ה' וקנאתו.

ואש מפיו תאכל -
אש שיצאה מפיו תאכלם.

[כב, יא]
וירא -
ובתהלים וידא בדל"ת, מן כאשר ידאה הנשר, והענין קרוב.

[[כב, יב]
חשרת מים -
ובתהלים: חשכת מים והענין אחד, כי חשרת מים הוא קשור העבים זו בזו, כמו: וחשוקיהם – וחשוריהם, הכל מוצק וכשהעבים מקשרים זו בזו, הוא החשכה.

[כב, יג]
מנוגה נגדו -
מנוגה שהוא נגדו אל אוהביו, בערו גחלי אש לאויביו, כלומר אשו מאיר לאוהביו ובוער בשונאיו.

[כב, יד]
ירעם -
מן רעם.

[כב, טו]
ויהמם -
כמו בתהלים כתוב וקרי ויהם ואין ביניהם אלא הכנוי.

[כב, טז]
אפיקי ים -
המים הנגרים בכח נקראים אפיקים וכל המקומות שהמים נגרים בהם נקראים אפיקים על שמם.

[כב, יז]
ימשני ממים רבים -
דרך משל שהצילהו מצרות רבות והוא מגזרת כי מן המים משיתהו וענינם ענין המשכה והוצאה.

[כב, יח]
מאויבי עז -
לשון יחיד, על גלית או על ישבי בנוב ואפשר על שאול.

[כב, יט]
יקדמוני ביום אידי -
תרגם יונתן:

יקדמוני ביום טלטולי,

כלומר ביום שהייתי נע ונד היו אויבי מקדימים אותי ברעותיהם, כמו שעשו הזיפים.

[כב, כב]
ולא רשעתי מאלהי -
לא רשעתי שיצאתי מדרכי אלהי.

ודרכי –
שזכר עומד במקום שנים.

ויונתן תרגם:

ולא הליכית ברשע קדם אלהי.

[כב, כג]
לא אסור ממנה -
מכל מצוה וחוקה ובתהלים לא אסור מני והענין אחד.

[כב, כו]
תתחסד -
מי שהוא חסיד בדרכיו, אתה מראה לו גם כן שאתה חסיד בהטיבך עמו.

עם גבור -
כמו איש,
שתרגומו:

גבר,

וכן הוא בתהלים גבר.

ויונתן תרגם הפסוק על האבות:

חסיד ותמים ונבר

ותרגם:

עקש על פרעה.

[כב, כז]
תתבר -
משפטו תתברר ובא חסר הכפל, ואם היה אומר תתבר ידמה מנחי הלמ"ד, לפיכך שמו תנועות תתבר בתתבר ודגש התי"ו, להורות שהוא מפעלי הכפל.

תתפל -
בא כן לזווג המלות עם תתבר ותתמם ועיקרו תפתל ומשפטו תתפתל, ונהפכה עין הפעל בפא הפעל, כמו: אם ישוב ישיבני, וענין תתפל תבוא עליו כדרכו הנפתלה.
וכן ענין: אם ללצים הוא יליץ, יביא עליהם שיכשלו בליצנותם.

[כב, כח]
ועיניך על רמים תשפיל -
עיניך תתן על רמים עד שתשפילם.
וכן הוא בתלים בזה הענין, אף על פי שאין המלות שוות ועינים רמות תשפיל.

[כב, כט]
כי אתה נירי ה' -
נכתב בו הנח והוא היו"ד עי"ן הפועל, הצרה - היא החשכה, והתשועה ממנה - היא האורה והנוגה, וזהו שאמר: יגיה חשכי.

[כב, ל]
כי בכה -
נכתבה בו הה"א הנחה אשר אחרי הכ"ף הקמוצה.
וכן ובכה ובעמכה הנצבת עמכה והדומים להם וברוב לא תכתב זאת ההא, ופירושו בעזרתך

אשבר גדוד -
אויבי וארוץ משרש רצץ ובא בשורק, כמו ירון ושמח ישוד צהרים.
או פירש ארוץ לקראת גדוד אויבי ולא אירא מהם.

וכן אדלג שור –
אדלג חומת ערי אויבי לכבשם ואומר אדלג למהירות כבושו אותם, כאילו בדלוג נכנס בהם.

ויונתן תרגם:

בך ארוץ גדוד - במימרך אסגי משריין.

[כב, לא]
האל תמים דרכו -
שמשלם לכל איש כמעשהו והשיב לי כצדקתי ולאויבי כרשעתם, ואמרתו צרופה שאין בכל משפטיו סיג, אלא הכל ברור ונקי עשויים ביושר ובאמונה צרופים ומזוקקים מכל סיג.

[כב, לב]
כי מי אל -
לא כאותם שהיו בוטחים באליליהם ובהתגברי על אויבי בכל עת, יש להם לדעת כי שקר נסכם ואין צור אלא אלהינו.

ולפי תרגום יונתן:

כי או יודו לו כל העמים ויאמרו מי אל מבלעדיו, בכן על ניסא וגו'.

[כב, לג]
האל מעוזי חיל -
נכתב בוי"ו עם הדגש והדומים לו כתבנו בספר מכלל.

ופירש חיל בחיל, כלומר בכח.
או פירושו, כשהייתי בחיל ובצבא היה הוא מעוזי.

ופירש ויתר –
שהתיר ופתח דרכי במלחמה ושמהו תמים ושלם, שלא נפקד אחד מאנשי במלחמה.

וכתיב דרכו –
כי דרכי היה דרכו, כי בשמו הייתי בא להלחם.

וכן רגליו שכתוב וקרי רגלי, אומר על דרך משל עזרתו והוא מכנה רגליו על דרך שמה הנחת ה' גבוריך.

[כב, לד]
משוה רגלי -
משים כמו שויתי ה' לנגדי תמיד.

ותרגום שם:

שוי,

אמר: אם הצרכתי לברוח להמלט שם רגלי כאילות ולא השיגוני אויבי.

ועל במותי יעמידני -
ואחר כך במקום שהייתי נמלט שם והם במותי יעמידני שם בטוח.

[כב, לה]
ונחת -
ובספר תהלים: ונחתה כי קשת תכונה בלשון זכר ונקבה, ורוצה לומר כל כך למד ידי למלחמה עד שאפילו קשת נחושה לא עמדה לפני אלא נשברה בזרועותי.

ופירש נחושה - חזקה כנחושה והוא ברזל חזק מאד.
וכן ואת ארצכם כנחושה.

ונחתה -
שרשו חתת והוא נפעל מפעלי הכפל.

[כב, לו]
וענותך -
פירש ובענותך תרבני

כתרגומו:

ובמימרך אסגיתני,

ויהיה לדעתי ענותך מן וענית ואמרת ובספר תהלים וענותך בקריאת הוי"ו מן עקב ענוה יראת ה', וענוים ירשו ארץ, שהוא ענין חסידות ורוח נמוכה ויהיה וענותך הנכתב הנה כמוהו ואף על פי שנחה הוי"ו ותהיה תי"ו תרבני לנקבה, על הענוה שזכר כמו וימינך תסעדני שאמר בתהלים ופירש שמתני ענותך לעם רב, כי אף על פי שהייתי בעם מעט ואויבי בעם רב, אני הייתי מנצח כי ענותך היתה עמי, כאילו הייתי אני עם רב מהם.
ויש לפרשו: עזרתך ורצונך וכן: והכסף יענה את הכל.

[כב, לז]
תחתני -
כמו תחתי ובא בנו"ן יו"ד שלא כמנהג בשמות.

קרסולי -
כרעי.
ותרגום:

אשר לו כרעים דליה קרסולין.

ויונתן תרגם:

רכובותי והם הברכים.

[כב, מ]
ותזרני -
משפטו ותאזרני כמו ותאזרני שמחה מהבנין הדגוש ולהקל נעלמה האל"ף והוטלה תנועתה על התי"ו.

ופירש חיל –
כח.

כתרגומו:

חילא,

ואדוני אבי ז"ל כתבו:

מענין הפעיל משרש זרה ופירש הזרית לי חיל וכח בכל אברי לעשות מלחמה.

[כב, מא]
תתה -
כמו נתת חסר פ"א הפעל, שלא כמנהג בעוברים.

[כב, מב]
ישעו -
ר"ל יביטו כמו: ולא ישעו אל קדוש ישראל, ולא ישעה אל המזבחות.
ופירוש: יביטו אל ה' ולא יושיעם.

אל ה' ולא ענם -
בעבור כי הם רשעים וקוראים אל ה', ולבם לא נכון עמו.

[כב, מג]
אדיקם -
כמו וידק לעפר.

ארקעם -
מענין וירקעו את פחי הזהב.

[כב, מד]
מריבי עמי -
כמו עמים.
וכן: הרודד עמי תחתי.
ויתכן לפרש כמשמעו, והוא שאול והסומכים אותו.

תשמרני לראש גוים -
ובספר תהלים: תשימני לראש גוים.
ופירוש: תשמרני שמרתני ונתת עיניך בי לטובה, עד שהייתי לראש גוים.

[כב, מה]
יתכחשו לי -
מיראתם אותי יכזבו לי, ויאמרו לא חטאנו לך.

לשמוע אוזן -
ובספר תהלים לשמע אוזן והוא שם וכן לשמוע שם בפלס שאור יאור תהום, וענין הפסוק כמו בכתוב ויעש דוד שם.

ישמעו לי -
כענין וסר אל משמעתך ואותם בני נכר שאינם נשמעים לי יבלו מעלה נבל ויחגרו ממסגרותם, כלומר שהם נסגרים מפחדם.

ופירש ויחגרו –
כמו: ויחרגו הפוך כמו שכתוב בספר תהלים והוא ענין תנועה הפחד מתרגום ומחדרים אימה,

חרגת מותא

וכן תרגם יונתן:

ויזועון מבירנית הון.

[כב, מז]
חי ה' -
הפסוק הזה דרך הודאה ותהלה הוא כלומר ה' צורי ואלהי ישעי הוא חי וברוך ורם.

[כב, נ]
על כן אודך ה' בגוים -
שהצלתני מאנשי חמס ורוממתני מאויבי ונתת לי נקמות מהם, אודך בגוים לפני כל עם ועם.

[כב, נא]
מגדול -
מגדיל כתיב ביו"ד וקרי בוי"ו כמו שהוא בספר תהלים בקריאה גם כן הקרי מגדול בחולם והוא תואר והענין אחד.

מלכו ומשיחו -
על עצמו הוא אומר כמו שהגדיל ישועתי ועשה לי חסדים, כן יעשה לי ולזרעי עד עולם.