[יא, א]
לעת צאת המלכים –
הוא בימי החום, שימצאו התבואות והעשבים בשדות והפירות באילנות, כי אז ימצאו הבהמות לאכל ואנשי החיל.

[יא, ד]
והיא מתקדשת מטומאתה –
רצה לומר שהיא היתה אז רוחצת להיות טהורה מטומאתה.

[יא, ה]
ותאמר הרה אנכי –
יתכן שאחר המשגל נשאר רחמה בזולת לחות, כי זה מורה על ההריון.

[יא, ח]
ותצא אחריו משאת המלך –
והוא מענין ארוחה, כמו: וישא משאות מאת פניו. ואפשר שיהיה מענין אבוקה ללותו בבואו אל ביתו ולהראות לו הדרך, והנה חשב דוד לעשות הענין בדרך שיעלם חטאו מהאנשים שלא חטא; וכראות דוד שלא יוכל על זה, סבב שימות ביד בני עמון, ולקחה אחר זה לו לאשה, בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה.