[יב, ד]
ויבא הלך לאיש העשיר –
הוא הלך הוא אורח נקרא הלך מצד לכתו בדרכים, ומפני זה ג"כ נקרא אורח.
ורבותינו ז"ל דקדקו מזה בענין יצר הרע, כי מתחלה נראה כדל הולך לבקש די מחסורו, כי ההלך והדל אחים, ואחר כן ישוב והוא איש סוחר הולך בדרכים, ואחר זה ישוב למדרגת אדון, ולזה קראו בסוף הענין איש, אמר: ויעש לאיש הבא אליו.

[יב, ז]
ויאמר נתן אל דוד אתה האיש -
אמרו רבותינו ז"ל כי כמו ששפט דוד כן היה, כמו שאמר: תחת הכבשה ישלם ארבעתים, כי הוא המית אוריה, ומתו תחתיו ארבעה מבניו, והם: בן בת שבע, אמנון, ואבשלום ואדניה.

והנראה בעיני, כי על מה שאמר: ישלם ארבעתים הוא שפטו ה' יתברך שישכב איש עם הרבה מנשיו לעיני השמש, והוא היה אבשלום שבא אל עשר פילגשי אביו. אלא כי במה שאמר: חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת, לא שפטו ה' יתברך כפיו, ולזה אמר לו נתן: גם ה' העביר חטאתך לא תמות.
ובעבור שנעזר בחרב שונאיו להרוג אוריה, היה דינו שתמשול חרב שונאיו על ביתו ימים רבים, מצורף אל זה מה שעשה כנגד השם יתברך, להשתדל בהריגתו כדי שיקח את אשתו לו לאשה, ולפי שמאתו היתה ההתחלה בזאת העבירה, גם ה' יתברך רצה שתצמח רעה מביתו, לשלם לו גמול עליה. וכן היה כי מביתו צמחה רעת אמנון ואבשלום ושכב אבשלום את נשיו לעיני השמש.

[יב, טו]
ויאנש –
רצה לומר שבא לו חולי אנוש, וביום השביעי מת.

[יב, כה]
ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה' –
ראוי שיתבאר לך מזה שדוד לא חטא למפרע בענין אשת איש, אחר שמת בעלה, כי ההולך למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו, ואחר שמת במלחמה נתבאר הענין למפרע, שלא היתה אשת אוריה כשבא עליה דוד, שאם לא היה הענין כן איך לא צוהו ה' יתברך ע"י נביאו שיעזבה? והאשה המזנה אסורה לבעל ואסורה לבועל, כמו שנתבאר בענין הסוטה; ואיך אהב ה' יתברך את הילד ורצה שתהיה ממנו הממלכה?
אבל על כל פנים ראוי שנאמין כי לא חטא דוד בבעילת בת שבע, אחר שכבר נהרג בדבר המלחמה. והנה לולי מהר דוד הנה היתה לו בת שבע לאשה, אחר שאנחנו רואים שכבר רצה ה' יתברך שתהיה ממנה הממלכה, אשר נשבע השם שתהיה לדוד, ולזה אמרו רז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה.

[יב, לא]
וישם במגרה ובחריצי הברזל וגו' –
רצה לומר ששם העם אשר בה בזה המשפט שיש בו אכזריות מה שלא יעלם, והנה היה רצונו בזה שייראו שאר האומות מלהלחם בישראל. והנה המגרה הוא כלי ברזל מלא פגימות, ובהם הוא חותך מה שיחתוך שירא בלע"ז. וחריצי הברזל הם כלי ברזל גדולים שדשין בהם התבואה וכן מגזרות הברזל גם כן כלי ברזל גדולים יחתכו בהם האבנים. ויש באלו הדברים מן האכזריות יותר מההריגה בחרב פיפיות. והעביר אותם במלבן. רצה לומר שהעביר אותם באש התנור שעושים שם הלבנים, כי הוא נקרא מלבן על שם הלבנים.