[טו, א]
ומאה קיץ –
רצה לומר מהפירות המיובשים בקיץ.

[טו, ז]
איש הדמים ואיש הבליעל –
יתכן שקראו איש הדמים - כי דמים רבים שפך וקראו איש הבליעל - על דבר בת שבע אשת אוריה החתי.

[טז, י]
כי ה' אמר לו קלל את דוד –
אמר זה להעיר כי אולי מה' יתברך נהיה להגיע זה העונש לדוד, ולזה אין ראוי שישתדלו במניעתו, כי ה' יתברך שליט בכל אשר יחפוץ, ומי שישתדל לחלוק על מחשבתו יתישר עליהם כמו שעשו אחי יוסף ליוסף להמלט מענין חלומותיו, וזה היה סיבה אל שהגיעו לדבר החלומות ההם.

[טז, יב]
אולי יראה ה' בעיני - רצה לומר אולי ישגיח השם בעבור עיני; והרצון בזה בעבור מה שעיני רואה מהבזויים האלו, ואני סובלם לכבוד ה' יתברך, ואע"פ שיש לאל ידי להנקם משמעי, הנה מפני זאת התכונה הטובה אני בה מסבול אלו החרפות, אולי ישיב לי השם יתברך טובה תחת קללתו אשר קלל אותי היום הזה.

[טז, כב]
ויבא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל –
הנה בזה נתקיים מה שייעד לו ה' יתברך לדוד, באמרו: הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש.
והנה יעץ לו זה אחיתופל לחשבו כי אולי יחשבו ישראל שתהיה זאת תחבולה לבחון אם לב ישראל ישר את דוד, ולזה ייראו מלמרוד בדוד, אך כשיראו הפעל המגונה מאבשלום כנגד אביו אז יתבאר להם כי נבאש את דוד ושאין זה הענין על צד התחבולה לבחון לבבם, ולפי שהפילגשים בלא כתובה ובלא קדושין, דינן כדין מפותת האב שהיא מותרת לבן. ואולי לא חשש אחיתופל, ואע"פ שתהיה בזה יציאה מדרכי התורה הלא תראה שכבר יעץ לו להמית את אביו.

[טז, כג]
כן כל עצת אחיתופל גם לדוד גם לאבשלום –
הנה אחיתופל היה אבי אביה של בת שבע אשת דוד שנאמר בגבורי דוד: אליעם בן אחיתופל הגילוני והנה בת שבע היתה בת אליעם, כאמרו: הלא זאת בת שבע בת אליעם. והנה עם כל זה ספר כי עצתו היתה תמיד בתכלית מה שאפשר מהטוב להגיע אל התכלית לדוד, בהיותו יועץ דוד; ואחר שהיה בקושרים היתה עצתו גם כן שלימה לאבשלום כנגד דוד.