[יז, ג]
ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש –
רצה לומר בזה הדרך אשיב כל ישראל בכללם אליך, כי הכותי האיש אשר אתה מבקש יהיה כשוב הכל כי ממיתת דוד ימשך שישובו כל ישראל אליך, ויהיה זה סיבה שלא תשחית עמך אשר אתך או אשר את דוד, אך יהיה כל העם שלום בלי מלחמה, כי אחר מותו לא יתכן שתהיה שם מלחמה כלל על זה.

[יז, ד]
ובעיני כל זקני ישראל –
הנה כל חכמי ישראל הסכימו בזאת העצה כי גם האמינו בדברי אבשלום אל העם, שאין אביו רוצה לעשות דין ומשפט לאחד מהבאים לפניו; עם שזה היה מה' יתברך לענוש את דוד על דבר אוריה החתי.

[יז, ח]
כדוב שכול בשדה –
רצה לומר כדוב טורף, ולרוב טרפו קראו שכול, להיותו משכל. והנה אביך איש מלחמה ולזה הוא יודע באי זה צד ראוי שינהג בזאת המלחמה, ומפני זה לא ילין את העם בשום מלון מפורסם, אבל הוא נחבא עתה באחת מהמקומות אשר יתכן לו ההחבא שם. והיה כשיפלו מהם בתחלה בני החיל הרודפים אחריהם, וימותו על ידם בעבור שאינם נשמרים מהם שיהיו שם, ושמע השומע זה, ואמר: שכבר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלום; יהיה זה סיבה להביא מורך לב בלב הנשארים, וינוסו ויפלו ביד דוד ואנשיו.
ועוד, כי דוד הוא גם כן בן חיל אשר לבו כלב האריה ואיך תחשוב שימס לבבו, כמו שאמר אחיתופל והחרדתי אותו ונס כל העם אשר אתו, הנה יודע כל ישראל כי גבור אביך ואשר אתו הם בני חיל ולא ימס לבבם, או ירצה בזה, כי ממורך הלב אשר יפול בלב החיל אשר לאבשלום, בשמעם כי מגפה היתה בעם אשר אחרי אבשלום, הנה לא יהיה שם אחד, אע"פ שיהיה בן חיל ולבו כלב האריה שלא ימס לבבו, ויוסיף להם מורך בלבבם מה שמפורסם לכל ישראל, כי גבור אביך והאנשים אשר אתו.

[יז, יד]
ויאמר אבשלום וכל איש ישראל –
זה מורה כי זקני ישראל לא הסכימו בזאת העצה השנית.

[יז, טז]
פן יבולע למלך ולכל העם אשר אתו –
רוצה לומר שיגדיו זה לדוד פן ישחית ויאמרו זה המאמר למלך ולכל העם אשר אתו, למען תתישב העצה ביניהם על זה. או ירצה בזה פן ישחית מה שהוא למלך מנשיו ובניו וטפו, ומה שהוא לכל העם אשר אתו ולא אמרו פן יבולע המלך לחלוק כבוד למלכות, ושלא לפתוח פיו לרע כנגדו.

[יז יט]
ותשטח עליו הרפות –
היא חטה הנכתשת במכתש, וישטחוה תחלה כדי שתיבש.

[יז, כ]
מיכל הימים –
רוצה לומר פלג המים.

[יז, כג]
ויצו אל ביתו ויחנק –
יתכן שחנק את עצמו כי ראה הרע שיקרה מזה לאבשלום, והיה ירא מדוד שתתפרסם לו זאת העצה שיעץ עליו.

[יז, כה]
אשר בא אל אביגל בת נחש –
ידמה שהיו לישי שני שמות. והנה אמר שהיא אחות צרויה אם יואב להודיע שעמשא ויואב היו קרובים בני שתי אחיות, ועם כל זה הרג יואב את עמשא כדי שישאר שר צבא כמו שהיה.

[יז, כז-כט]
והנה זכר כי בבא דוד מחנימה הגישו לו שובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזלי הגלעדי המצטרך לו מכלי משכב וספות והם כלי בית קבול ממתכת. וכלי יוצר, להשתמש בהם בכל צרכיהם, והביאו להם למזון חטים ושעורים וקמח וקלי מהחטים ומן השעורים, כדי שיוכלו לאכול תכף מהקלי והביאו להם ממיני קטניות פול ועדשים וגם הביאו להם מהם קלי לאכלו תכף, והביאו להם עוד דבש וחמאה ללפת בו את הפת ולשתות, וצאן לאכל וחריצין חלב בקר לאכל, לפי שהם יותר חשובים משאר החריצים, והנה הסכימו אלו השלשה ממקומותיהם לשלח זאת המנחה לדוד.