[יט, א]
והנה בכה דוד בזה האופן הנפלא על מיתת אבשלום לפי שהיה יודע כי עונותיו סבבו זה.

[יט, ה]
לאט את פניו –
כסה את פניו, כי היה בוש מהתפעל כמו זה ההפעלות החזק, כי אין זה מחק המלכים.

[יט, י-יא]
ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל –
רצה לומר שהיו מריבים קצתם עם קצתם לאמר שראוי להם להשיב את המלך שהציל אותם מכף אויביהם ומלטם מיד פלשתים אחר שכבר מת אבשלום שמשחו עליהם למלך.

[יט, יב]
ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו -
וידמה שכבר שלחו לדוד שישוב; או סופר לדוד שדבריהם קצתם עם קצתם הם לשלוח אל המלך להשיבו אל ביתו.

[יט, יד]
אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב –
ידמה שעשה זה דוד כדי שלא יירא ממנו עמשא, פן יניא את לב איש יהודה מעל דוד, או אולי התפעל על זה קצת הפעלות כנגד יואב, בעבור הדברים הקשים שאמר לו על בכותו על אבשלום. או אפשר גם כן שסופר לו כי יואב עבר על מצותו להרוג את אבשלום.

[יט, יח]
וצלחו הירדן לפני המלך –
כאלו בקעוהו מרוב עברם שם.

[יט, יט]
ועברה העברה –
היא הספינה קטנה אשר יעברו בה הנהר.

נפל לפני המלך –
התנפל ונכנע לפניו לבקש ממנו מחילה על אשר העוה כנגדו בצאתו.

[יט, כא]
לכל בית יוסף –
קרא כלל ישראל בית יוסף, לרב בני יוסף עם שמבני יוסף היו רוב המושלים בישראל.

[יט, כה]
ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו –
רצה לומר שלא הסיר צפרני רגליו ולא גלח השער אשר בזקנו, בשפמו.

[יט, כט]
כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדוני המלך –
הנה אמר זה על רוב הרדיפות שרדף שאול את דוד.

[יט, ל]
ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך –
לפי שקבל דוד זה הלשון הרע מציבא, לא יכול לצאת מהאמנתו לגמרי בדברי מפיבשת, ולזה שם הענין ממצוע בין האמנה ובין בלתי האמנה, ואמר שהוא וציבא יחלקו את השדה.

[יט, לג]
בשיבתו במחנים –
רצה לומר בישיבתו במחנים, או ירצה בזה שהוא כלכל אותו בשובו במחנים.

[יט, לז]
כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך. רוצה לומר מעט הוא מה שעבר עבדך את הירדן אל המלך ובהיות הענין כן, למה יגמלני המלך הגמולה הזאת בעבור מעט שהטיבותי לו?!

[יט, מג]
אם נשאת נשא לנו –
רצה לומר, אם נשא משאת המלך מאת פניו אלינו להאכילנו.

[יט, מד]
עשר ידות לי במלך –
רוצה לומר באי זה מלך שיהיה, וגם בדוד יש לי חלק גדול ממך ואף על פי שהוא קרובך.

ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי –
רוצה לומר שכבר היה ראוי לאיש יהודה שימתינו דבר איש ישראל להיותם הרוב, בדרך שיהיה דבריהם ראשון להשיב את המלך.

ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל –
וזה כי המלך היה קרוב להם, להיות משבט יהודה והיה גם כן קרוב להם מצד אחר, כי ישיבתו היתה בתוך ארץ יהודה, ואשר היתה ישיבתו ביניהם, היה ראוי שיהיו קודמים להשיבו שם.