רלבג לשמואל ב פרק ח
[ח, א]
את מתג האמה מיד פלשתים –
הנה כתוב במקומו בספר דברי הימים
את גת ובנותיה ואולי היה זה המחוז נקרא מתג האמה.
[ח, ב]
והנה במואב מדד שני חבלים
להמית ומלא החבל להחיות ואמרו רז"ל, שזה היה בעבור שהמיתו אביו ואמו, כי כבר הביאם אל מלך מואב כמו שנזכר במה שקדם, אלא שאם היה הענין כן יהיה פירוש:
וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה, כי מאז הפרד דוד משם לא שמרו להם ברית והמיתום.
[ח, ד]
ויעקר דוד את כל הרכב -
עשה זה כדי שלא ירבה לו סוסים כמו שבאה המצוה בזה בתורה.
[ח, ו]
וישם דוד נציבים בארם דמשק –
שם מאנשיו מושלים בהם, כי כבר היה
ארם לדוד לעבדים.
[ח, טו]
ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו –
הנה צדקה יאמר על יותר ממה שיאמר משפט, כי למשפט יהיה מה שיחוייב לפי הדין, והצדקה תהיה מה שיחייב לפי המידות השלימות מההגעה לכל איש הראוי לו, אם לחסד אם למשפט.
[ח, יח]
והכרתי והפלתי –
אמר שהם היו שתי משפחות בישראל. ורבותינו פירשו שהם סנהדרין, ואמרו
כרתי - שכורתין דבריהם
פלתי - שמופלאים במעשיהם.
ובני דוד כהנים היו –
רצה לומר שרים ומושלים. והנה זה הענין היה סיבה להרבה מהרעות שבאו לדוד, כי אם לא היה הענין כן לא מרד אבשלום, ולא נהרג אמנון ואדניה, כמו שיראה במעט עיון; ובכלל אם היה משגיח המלך במוסר בניו, לא קרה להם כך.