פרק ו, א
ויוסף עוד דוד. לאסוף. את כל בחור בישראל שלשים אלף. לפי שנאספו עליו כשהמליכוהו בחברון, וזו היתה אסיפה שניה, לכך נאמר ויוסף עוד.

פרק ו, ב
מבעלי יהודה. היא קרית יערים, כמו שנאמר ביהושע (טו ט,) 'ותאר הגבול ועלה בעלה היא קרית יערים', וכן בדברי הימים (יג ו,) 'ויעל דוד וכל ישראל בעלתה היא קרית יערים'. ובעל לשון מישור. ויקם וילך דוד וגו' מבעלי יהודה. שנאספו שם להעלות משם את הארון וגו'. אשר נקרא שם שם. אשר נקרא לו לארון שם, ומהו השם, שהיה שם ה' צבאות עליו.

פרק ו, ג
אל עגלה חדשה. טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט,) ולפי שאמר (תהלים קיט נד,) 'זמירות היו לי חקיך בבית מגורי', נענש לבא לידי כך, ומת עוזא על ידו, לפיכך כשהביאו מבית עובד, הביאו בכתף, שנאמר (בדברי הימים א טו יב יג,) 'ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון וגו''. כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט.

פרק ו, ד
עם ארון האלהים. הרי זה מקרא קצר, והם באים עם ארון האלהים.

פרק ו, ה
בכל עצי ברושים. שמתקנים מהם כלי זמר.

פרק ו, ו
כי שמטו הבקר. כי שמטוהו הבקר ונענעוהו, וכן תרגם יונתן, ארי מרגוהי תוריא, כמו שמתרגם (דברים יט ה,) ונדחה ידו בגרזן, ותתמריג ידיה בברזלא.

פרק ו, ז
על השל. על השגגה, שהיה לו לדרוש קל וחומר, נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן.

פרק ו, י
עובד אדום. לוי היה, כמו שכתוב בדברי הימים (א טו יח,) ומן השוערים היה (שם).

פרק ו, יא
ויברך ה' וגו'. אשתו ושמונה כלותיה ילדו ששה בנים בכרס אחד, שנאמר (דברי הימים-א כו ו ח,) פעלתי השמיני, ששים ושנים לעובד אדום.

פרק ו, יד
מכרכר. מרקד. אפוד בד. מעיל בוץ, פורציינ"ט בלע"ז, ויונתן תרגם: כרדוט, וכן תרגם יונתן מעילים דתמר אחות אבשלום (לקמן יג יח,) כרדוטין.

פרק ו, יט
ואשפר. אחד מששה בפר פסחים לו ב. אשישה אחת. גרבא דחמרא (שם).

פרק ו, כ
אחד הרקים. [תרגום] חד מן סריקיא (לשון תרגום יונתן).

פרק ו, כב
ונקלותי עוד. לפניו, יותר מזאת שהקילותי בעצמי עתה. עמם אכבדה. אינם מבזין אותי, אלא חשוב אני בעיניהם על זאת.

פרק ו, כג
לא היה לה ילד. מאותו היום והלאה.