רשי, שמואל ב פרק ח
פרק ח, א
מתג האמה. ובדברי הימים (א יח א) כתיב, ויקח דוד את גת מיד פלשתים, והיא נקראת מתג האמה, על שם שהוא מקל רודה בכל הפלשתים, מטרפולין של מלכים, שלא מצינו בכל סרני פלשתים בעזה ובאשדוד ובעקרון ובאשקלון שם מלכות, אלא בגת מצינו, (שמו"א כא יא,) אכיש מלך גת.
מתג. אגוולו"ן בלע"ז.
האמה. הוא המרדע של עץ.
פרק ח, ב
וימדד שני חבלים להמית. לפי שהרגו את אביו ואת אמו ואחיו, שנאמר (שמו"א כב ד,) 'וינחם את פני מלך מואב', ולא מצינו שיצאו משם.
פרק ח, ג
בלכתו. כשהלך הדדעזר.
להשיב ידו. כתרגומו, לאשנאה תחומיה, שכבש מן הארץ חוץ לגבול ארצו, והרחיב את גבולו.
פרק ח, ד
ויעקר דוד את כל הרכב. משום (דברים יז טז,) 'לא ירבה לו סוסים'.
ויותר ממנו מאה רכב. שהיו צריכין לו לכדי מרכבתו, והרכב ארבעה סוסים, כמו שנאמר (דבהי"ב א יז,) 'מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה', כאן למדנו שהרכב ארבעה סוסים.
פרק ח, ז
שלטי הזהב. הם אשפתות שנותנים בהם החצים, כמה דאת אמר (ירמיהו נא יא,) 'הברו החצים מלאו השלטים'. כל הפרשיות הללו סמכן אצל פרשה של בית המקדש, לפי שמכל המלחמות הללו, קיבץ הקדשות לצרכי הבית.
פרק ח, יג
ויעש דוד שם. שקבר את ההרוגים שהרג באדום, והוא שם טוב לישראל, שקוברין את אויביהם, וכן הוא אומר במלחמת גוג ומגוג (יחזקאל לט יג,) 'וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם'. ומנין שקברן דוד, שנאמר בספר מלכ"א יא טו, 'ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים'.
שמונה עשר אלף. ובספר תהלים (ס ב) הוא אומר, שנים עשר אלף, אמור מעתה, שתי מלחמות היו.
פרק ח, יד
נציבים. פקידים לגבות מס.
פרק ח, טו
ויהי דוד עושה משפט וגו' ויואב על הצבא. דוד גרם ליואב להיות מצליח על הצבא, לפי שעשה משפט וצדקה, ויואב גרם לדוד לעשות משפט וצדקה, לפי שהוא דן, ויואב שוטר ורודה על ידו, ועוד, מתוך שיואב עסק במלחמות, לא היה דוד טרוד בהן, ולבו פתוח לשפוט צדק.
פרק ח, טז
מזכיר. מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון, לפוסקו ראשון.
פרק ח, יח
ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי. תרגם יונתן: ובניהו בר יהוידע ממנא על קשתיא ועל קלעיא. ורבותינו אמרו (ברכות ד א) כרתי ופלתי, אורים ותומים.
כהנים היו. תרגם יונתן: רברבין הוו.