יונדב בן שמעה
(כתוב ברמז ג').

דבר נא אל המלך כי לא ימנעני
אמר ר' יהודה אמר רב:
תמר בת יפת תאר הייתה, שנאמר: דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך.
ואי סלקא דעתך בת נשואין הואי, אחתיה מי הוה שריא ליה?

ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד וגו', ויאמר לו יהונדב שכב על (מטתך) [משכבך] שמעה אחי דוד וגו'. ותקח את המשרת ותצוק לפניו
אמר ר' יהודה אמר רב:
שעשתה לו מיני טגן.

וישנאה אמנון שנאה גדולה
מאי טעמא?
אמר ר' יצחק:
נימא נקשרה לו ועשאו כרות שפכה.

איני, והא דרש רבא:
מה דכתיב: ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להם לבנות ישראל לא [שער] בית השחי ולא בית הערוה?
אלא אימא: נימא קשרה לו ועשאו כרות שפכה.
ואי תימא שאני תמר דבת יפת תואר הייתה, מיד ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה.

תאנא, משמיה דר' יהושע בן קרחה:
גדר גדול גדרה באותה שעה, אמרו: מה לבנות מלכים, כך לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה. ומה לצנועות כך לפרוצות עאכ"ו.

אמר רב יהודה אמר רב:
באותה שעה גזרו על ייחוד הפנויה.

שנו רבותינו:

אהבה התלויה בדבר סופה בטלה זו אהבת אמנון ותמר, וכל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם זו אהבת דוד ויונתן.

ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב
אמר ר' אחא בר זעירא:
מתוך גנותן של שבטים למד שבחן.

ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב דבליבא בליבא.
ברם הכא: ולא יכלו דברו לשלום דבליבא בפומא.

ויקם המלך (דוד) ויקרע בגדיו
אמר רמי בר אבא:
מנין לקריעה מעומד?
דכתיב: ויקם איוב ויקרע את מעילו. ודילמא מילתא יתירתא הוא דעבד?

דאי לא תימא הכי, ויגז את ראשו הכי נמי?
אלא מהכא: ויקם (דוד) ויקרע את בגדיו.

ודילמא הכי נמי מילתא יתירתא הוא דעבד?
דאי לא תימא הכי, וישכב ארצה הכי נמי?

והתניא:

ישן על גבי המטה על גבי כסא על גבי ספסל או על גבי קרקע או על גבי אוריני, גדולה מכולן, אמרו: אפילו ישן על גבי קרקע לא יצא ידי חובתו.

אמר ר' יוחנן:
שלא קיים כפיית המטה?
א"ל: כעין ארצה.